בספר "רגעי התבוננות" כותב המחבר יום יום במשך שנה על החיים ועל המוות. סוגיאל רינפוצ'ה פונה אלינו, הקוראים, ישירות באופן כן, רב - עוצמה, אכפתי ומלא אהבה. הוא מציע לנו לעמוד אל מול פני המוות, להכיר באמת הטמונה בארעיות ולשאול את עצמנו שאלות הנוגעות לחיים ולמוות. "מדוע אנו מתעקשים לטעון בעיוורון שהמוות הוא הסוף? מדוע לא ננסה לפחות לבדוק את האפשרות שייתכנו חיים לאחר המוות? אם אמנם אנו כה מעשיים כפי שאנו טוענים, מדוע לא נתחיל לשאול את עצמנו ברצינות: היכן באמת מצוי עתידנו האמיתי?..." "אנו יכולים להשתמש בחיינו כדי להיערך לקראת המוות. איננו חייבים לחכות למותו המכאיב של אדם קרוב או להלם שבגילוי מחלה חשוכת מרפא, אשר יכריחו אותנו להתבונן בחיינו. אף לא נגזר עלינו לצאת לקראת המוות והלא נודע בידיים ריקות. אנו יכולים להתחיל למצוא משמעות בחיינו כאן ועכשיו. אנו יכולים להפוך כל רגע להזדמנות להשתנות ולהכין את עצמנו - בכל לב, ביסוגיות ובשלווה - למוות ולחיי נצח".