מאז ימי קדם, שעה שניצב לראשונה על רגליו ונשא את ראשו לרקיע, סירב האדם להסכין עם היותו בן-מוות ובר-חלוף, ושאף לנשגב ולנצחי. אחת הדרכים שהוא פיתח כדי לנסות ולממש את השאיפה הזאת, היא ההסמלה: תפיסת הרכיבים של העולם המקיף אותו הן כפרטים פיזיים, מוחשיים, שאפשר לבחון ולמדוד והן כמסמנים איכויות מטא-פיזיות. כך, למשל, ב"שפת הנצח" של האדם, במילון הסמלים שלו, היונה היא ציפור מוכרת, לפעמים מטרידה, בעיקר משום שהיא מלשלשת בכל פינה, אך בה בעת היא מסמלת, כמו כל בעלי החיים המכונפים, רוחניות ויכולת סובלימציה. בנוסף היונה היא סמל לשלום, וכן לנשמות – באמנות הוויזיגותית והרומאנית, ובנצרות היא מסמלת את רוח הקודש. בדומה, תאומים, במילון הרגיל שלנו, הדנוטטיבי, הם "כל אחד משני ולדות שנולדו בלדה אחת". אבל, במילון הסמלים הם מסמנים, בין היתר, רגע דרמטי בגלגל התמורות – הרגע שבו הכוח הבורא הטהור (טלה ושור) מתפצל לקיום דואלי: צד אחד שעתיד להתעלות וצד שני שעתיד לנוע לעבר ריבוי תופעות.
"שפת הנצח", מילון הסמלים של האדם, כולל מחלקות רבות: "המחלקה ההיברידית", אליה שייכים יצורי הכלאיים הפלאיים, המורכבים מאיברים של יצורים מוכרים (כגון הכימרה, הדרקונים, הקנטאור, הבוקנטאור); המחלקה הגרפית (מגן דוד, צלבים שונים), המחלקה האלכימית ועוד.
במילון הסמלים שלו קיבץ חואן סירלוט סמלים מכל סוגי המחלקות ומכל העולם. זהו, ככל הידוע לי, מילון הסמלים העשיר והמוסמך ביותר הנמצא על מדפי הספרים בעולם. המהדורה העברית המוגשת לכם כאן, היא תוצאה של עבודה שקדנית ומוקפדת של צוות מומחים גדול, שארכה זמן רב.
יגאל שוורץ