ארבעה טקסטים אוטוביוגרפיים שחיבר רולאן בארת (1980-1915), אחד מגדולי הפילוסופים,מבקרי התרבות והסופרים במאה העשרים,שהתפרסמו לאחר מותו ב-1980: מסה קצרה על "מקום"; מסה מרגשת, שהיא גם מסע זיכרון אישי, אל ארץ ילדותו; יומן-מסע איטי, אירוטי ותמיד גם פוליטי מאוד למרוקו; ויומן אינטימי שכתב בארת במשך שלושה שבועות, בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו של 1979, חודשים ספורים לפני מותו. הטקסטים האלה הם הזדמנות נוספת לפגוש את בארת ההוגה, מן החשובים בזרם הפוסט-סטרוקטורליסטי, ולהכיר את מחשבתו המאוחרת; אבל בעיקר ניתנת כאן הזדמנות נדירה וחד-פעמית לקוראיו המושבעים וגם לאלה שעדיין לא התוודעו לכתביו, לפגוש בבארת האדם,בשנות השישים לחייו,מלנכולי ומאושר, בודד ומוקף בעולם כולו.
