הגמוניה ופופוליזם הם מושגים שכיחים בשיח הפוליטי והאקדמי. אולם על אף שכיחות השימוש בהם, משמעותם של שני המושגים אינה ברורה, וכתבים שונים מייחסים להם משמעויות שונות. הספר פופוליזם והגמוניה בישראל מבקש להשתמש במושגים אלה כפריזמה להבנת השינויים שהתרחשו בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים. כדי לעשות זאת, מבקש הספר להבהיר את משמעות המושג הגמוניה לאור הגותם של אנטוניו גרמשי, ארנסטו לקלאו ושנטל מוף.
בספר חלוצי זה – בהקשר של חקר החברה הישראלית – טוען דני פילק שתנועות פופוליסטיות צומחות בחברות שבהן מתנהל סכסוך בנוגע להכלתן של קבוצות חברתיות מודרות. תנועות פופוליסטיות מכילות מהוות דרך להכלתן – החלקית – של קבוצות חברתיות מודרות, שהופכות לסובייקטים פוליטיים בעקבות השתתפותן בתנועה הפופוליסטית. אי לכך, גיבושה של תנועת הליכוד כתנועה פופוליסטית מכילה היה גורם משמעותי בסיום ההגמוניה של תנועת העבודה. ואמנם, סיום ההגמוניה של תנועת העבודה לא הביא לתקופה פוסט-הגמונית אלא לעידן של הגמוניה ניאו-ליברלית במישור הכלכלי-חברתי, למאבקים בין פרויקטים הגמוניים שונים במישור התרבותי-מדיני.
פופוליזם והגמוניה בישראל מנתח – תוך כדי בחינת שלטון הליכוד בהנהגת מנחם בגין ובנימין נתניהו – את ההיבטים השונים של ההגמוניה הניאו-ליברלית: השינוי במבנה הייצור כשהטכנולוגיה העילית הופכת להיות התחום הדינמי ביותר; היחלשותם של העובדים המאורגנים והתפשטות צורות ההעסקה אשר מגבירות את כוחם של המעסיקים; ליברליזציה של המסחר ושוקי ההון; מסחורה של מדינת הרווחה; אימוץ תרבות ארגונית המיובאת מהמגזר העסקי. בסופו של דבר, תמיכתו הרחבה של הציבור הישראלי בפרויקט ההגמוני הניאו-ליברלי מוסברת דרך הפריזמה של המושג פופוליזם.
ד"ר דני פילק מלמד במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון ופעיל בארגונים חברתיים ולמען זכויות אדם; פרסם מאמרים על השפעת הניאו-ליברליזם על מערכת הבריאות, על הזכות לבריאות ועל פופוליזם בישראל; ערך (עם ד"ר אורי רם) את הספר "שלטון ההון: החברה הישראלית בעידן הגלובלי" (הקיבוץ המאוחד, ון ליר, 2005).