הספר שלטון ההון בוחן את השלכות הגלובליזציה על החברה הישראלית. המאמרים דנים בשינוי היסודי המתחולל משנות התשעים במבנה הכלכלי של ישראל ומנתחים את השלכותיו הריבודיות והפוליטיות. שינוי זה מומשג במונחים של מעבר מפרויקט הגמוני אחד למשנהו, מתצורת הצבר הון פורדיסטית לפוסט - פורדיסשית, ממדיניות ממשלתית קיינסיאנית למדיניות ניאו - ליברלית, ממהלך אוניברסלי - למחצה של מודרניזציה למהלך אליטיסטי מובהק של גלובליזציה וממדינת רווחה אוניברסלית למדינת סעד סלקטיבית. הספר מנתח את התחזקות כוחם של התאגידים העסקיים לעומת היחלשות האיגוד המקצועי והמגזר הציבורי, ובוחן את המדיניות התומכת בעקרונות השוק תוך פגיעה במדינת הרווחה. השינויים החברתיים - כלכליים נידונים בהקשר של היחסים בין קבוצות שייכות וזהות בישראל - יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, ישראלים וזרים - ואף בהקשר של התהליך המדיני הישראלי - פלסטיני וכישלונו. שלטון ההון ממלא אחר הצורך הדחוף במבט מחודש ומעודכן על החברה הישראלית בעידן הגלובלי ומתמודד עם סוגיות שונות של חקר המקרה הישראלי בתוך ההקשר הגלובלי. משתתפים: גיא בן פורת, אברהם דורון, דב חנין, אורן יפתחאל, דניאל ממן, שלמה סבירסקי, לאו פאניץ', דני פילק, ננסי פרייזר, ארז צפדיה, אדריאנה קמפ, רבקה ריינמן, אורי רם, מיכאל שלו....

הגמוניה ופופוליזם הם מושגים שכיחים בשיח הפוליטי והאקדמי. אולם על אף שכיחות השימוש בהם, משמעותם של שני המושגים אינה ברורה, וכתבים שונים מייחסים להם משמעויות שונות. הספר פופוליזם והגמוניה בישראל מבקש להשתמש במושגים אלה כפריזמה להבנת השינויים שהתרחשו בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים. כדי לעשות זאת, מבקש הספר להבהיר את משמעות המושג הגמוניה לאור הגותם של אנטוניו גרמשי, ארנסטו לקלאו ושנטל מוף. בספר חלוצי זה – בהקשר של חקר החברה הישראלית – טוען דני פילק שתנועות פופוליסטיות צומחות בחברות שבהן מתנהל סכסוך בנוגע להכלתן של קבוצות חברתיות מודרות. תנועות פופוליסטיות מכילות מהוות דרך להכלתן – החלקית – של קבוצות חברתיות מודרות, שהופכות לסובייקטים פוליטיים בעקבות השתתפותן בתנועה הפופוליסטית. אי לכך, גיבושה של תנועת הליכוד כתנועה פופוליסטית מכילה היה גורם משמעותי בסיום ההגמוניה של תנועת העבודה. ואמנם, סיום ההגמוניה של תנועת העבודה לא הביא לתקופה פוסט-הגמונית אלא לעידן של הגמוניה ניאו-ליברלית במישור הכלכלי-חברתי, למאבקים בין פרויקטים הגמוניים שונים במישור התרבותי-מדיני. פופוליזם והגמוניה בישראל מנתח – תוך כדי בחינת שלטון הליכוד בהנהגת מנחם בגין ובנימין נתניהו – את ההיבטים השונים של ההגמוניה הניאו-ליברלית: השינוי במבנה הייצור כשהטכנולוגיה העילית הופכת להיות התחום הדינמי ביותר; היחלשותם של העובדים המאורגנים והתפשטות צורות ההעסקה אשר מגבירות את כוחם של המעסיקים; ליברליזציה של המסחר ושוקי ההון; מסחורה של מדינת הרווחה; אימוץ תרבות ארגונית המיובאת מהמגזר העסקי. בסופו של דבר, תמיכתו הרחבה של הציבור הישראלי בפרויקט ההגמוני הניאו-ליברלי מוסברת דרך הפריזמה של המושג פופוליזם. ד"ר דני פילק מלמד במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון ופעיל בארגונים חברתיים ולמען זכויות אדם; פרסם מאמרים על השפעת הניאו-ליברליזם על מערכת הבריאות, על הזכות לבריאות ועל פופוליזם בישראל; ערך (עם ד"ר אורי רם) את הספר "שלטון ההון: החברה הישראלית בעידן הגלובלי" (הקיבוץ המאוחד, ון ליר, 2005)....

ז'אנר הקומיקס מערער את ההפרדה בין "תרבות גבוהה" ל"תרבות נחותה" ומהווה שדה למאבקים הגמוניים. כנגד קריאות אליטיסטיות של תרבות עממית בכלל ושל ז'אנר הקומיקס בפרט, אנו מתוודעים לעושר התוכני והצורני של הז'אנר. אמנם רובנו מכירים בעיקר את הקומיקס של מארוול או של די.סי, אבל עולם הקומיקס הוא הרבה יותר מאשר גיבורי-על מתוצרת ארה"ב. מדובר בתחום אמנותי עשיר ומגוון בעל שפה ייחודית הכולל, בין השאר, קומיקס אירופאי ודרום-אמריקאי. כמו כן, לא מדובר ב"אופיום להמונים", שכן הפוליטיות של הקומיקס מורכבת ובעלת סתירות פנימיות, כך שהז'אנר מהווה שדה לביטוי, שעתוק ואתגור של יחסי כוח – מגדריים, מעמדיים וקולוניאליים. דוגמאות לכך הן המעבר של סופרמן מגיבור פופוליסטי בראשית דרכו לנציג האולטימטיבי של "דרך החיים האמריקאית" השמרנית בשנות ה-50 וה-60; או האופן שגיבורי מארוול, כגון ספיידרמן או איקס-מן, ייצגו את הגישה הדמוקרטית למלחמה הקרה ואת השינויים שעברו על ארה"ב בשנות ה-60.   הפוליטיות של הקומיקס באה לידי ביטוי גם בקשר שבין קומיקס ההרפתקאות לבין המערכת הקולוניאלית כפי שהיא באה לידי ביטוי, למשל, בסדרות האירופאיות המוכרות "טינטין" ו"קורטו מלטזה". אם "טינטין" היא סדרה הצומחת בתוך ההקשר הקולוניאלי, הרי שהסדרה הפופולרית השנייה הדוברת צרפתית, "אסטריקס", מדגימה היטב את ההתמודדות עם המציאות הפוסט-קולוניאלית ועם ירידת קרנה של אירופה אל מול ארה"ב. קומיקס הפריפריה מיוצג בספר זה על ידי שתי סדרות ארגנטינאיות: "האטרנאוט" (הרומן הגרפי הראשון), פרי עטו של יוצר שנרצח על ידי הדיקטטורה ב-1977, ו"מפלדה" – סדרה הומוריסטית המהווה קונטרפונקט לסדרת הילדים המפורסמת "פינאטס".     ד"ר דני פילק הוא מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תחומי המחקר שלו הם תנועות פופוליסטיות, פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותיאוריות פוליטיות פוסט-מרקסיסטיות. ספרו "פופוליזם והגמוניה בישראל" ראה אור ברסלינג, 2006....