"האישה שגרה באדמה" הוא ספר קסום המדבר אלינו בפשטות ובחן. זהו סיפור על זמני אודות ילדה המנצלת את תופעות הטבע הסמויות מן העין כדי לחולל תמורה בעצמה ובאוייביה. הסיפור הוא סיפורה של ההתמודדות עם פחדים ועם שנאה בזמן שלפני תקופת המיכון המודרני או זמן רב לאחר שקיעתו.
בעולם אכזרי חיה לה ילדה ושמה שרה עם משפחתה, שעה שבצורת קשה מאיימת עליהן. דמיונה העשיר של שרה ומשיכתה העזה אל מסתרי הטבע מעוררים את שכניה להאמין כי היא השד השטני שגרם לבצורת.
אשת הלטאה, המגלמת בדמותה את הפחד הקמאי ואת האמונות הטפלות של בני האדם, רודפת את שרה, ובעזרת בעלי בריתה: קריל, עיניי סלמון והנקל- שילוש בוגדני של סמכות, אימה ותיעוד- מסיתה את ההמון לשרוף את הילדה השטנית.
בניסיונותיה להציל את עצמה ואת בני משפחתה נעזרת שרה בסבתא- רבתא שלה לילי וביצור דמוי שועל, שקולו מחלחל כחול אל מחשבותיה. היא מגלה את כוחה ומוצאת את ישועתה בעולם חלופי סודי הנשאב מזיכרונה ותקוותיה.