מ"ד"ש עם שיר" ועד "קולה של אמא", מ"מצעד המרגנית" ועד "סוף שבוע רגוע", מ"שישים שניות" ועד "שעה היסטורית", מ"מה יש" ועד "תיאוריית הקשר", מ"בוקר טוב ישראל" ועד "רצועת הביטחון", מ"עושים מדינה" ועד "מדינה בדרך" - מתנגן הצליל של גלי צה"ל כבר יותר מחמישים שנה. מה שהחל באולפן מאולתר בבית-ספר ברמת-גן ובתלונות נצחיות בנוסח "לא קולטים אתכם", הפך לימים למערכת אולפנים משוכללת ומשדרי FM מקריית שמונה ועד אילת - ושידור לקצווי העולם באמצעות באינטרנט. זר לא יבין זאת: תחנת שידור צבאית, שהיא תמהיל ייחודי של צבא ואזרחות, משמעת ושמץ-מרדנות, תרבות וספורט, לשון גבוהה ושיח עממי, שפה תקנית וקולניות בוטה, הגיגים ווידויים, מצעד הפזמונים ורוק כבד, הרצאות אקדמיות ופקקי תנועה, הורמונים גועשים ויישוב דעת מנוסה, חדשנות ונוסטלגיה, איכות ופופולריות. קצת מכל דבר - והכול יחד, אם תרצו, תמצית הישראליות: יוזמה ועקשנות, יצירתיות וחיפוש-דרך, וגם הרבה אלתור וחוצפה. רדיו הנאמן לתפקיד התקשורת הציבורית, גם בעידן של תחרות ומירוץ אחרי הרייטינג. הרדיו של גלי צה"ל וגלגלצ הוא חם, אנושי, מיידי, אינטימי, מגרה את הדמיון - והכול בכוחם של מילים, צלילים, קולות ושתיקות: אימת הפיגוע, משק כנפי הסכם השלום, ריח הקוסקוס או הטשולנט המחכה בסיר לטירון השב הביתה, מחנק ההתרגשות רגע לפני חלוקת הפרס הגדול. האנשים, הקולות, הסקופים, הדרמות, הרגעים הגדולים והקטנים - כל אלה בין דפי גלי צה"ל מדברים מהשטח. מבט אל צידו האחר של המיקרופון, הצצה לאולפני התחנה ולניידות השידור, וגם מידע על תהליך המיון של צעירים וצעירות המבקשים לשרת בתחנה ועל דרך הכשרתם. לצד אלה גם מאמרים של מומחי התקשורת בכירים בנושאים כמו מקומו של רדו איכותי בעידן התחרות בעולם התקשורת, השפעת הלשון הגל"צניקית על השפה העברית, ועוד. ציפי גון-גרוס