יהודים בבית המשפט המוסלמי (שני כרכים) - חברה, כלכלה וארגון קהילתי בירושלים העות'מאנית - יהודים בבית המשפט המוסלמי # / אמנון כהן

יהודים בבית המשפט המוסלמי (שני כרכים)

חברה, כלכלה וארגון קהילתי בירושלים העות'מאנית

אמנון כהן & אלישבע בן שמעון-פיקאלי

יהודים בבית המשפט המוסלמי







ללא דירוג ללא דירוג
0 בנים   0 בנות
434 התעניינו בספר

תקציר הספר
ספר זה, האחרון בסדרת ספרי "יהודים בבית המשפט המוסלמי", פורש בפני הקורא יריעה רחבה ומפורטת של המציאות היהודית בירושלים במאה השבע-עשרה. פחות ממאה שנה לאחר שנכבשה על ידי הצבא העות´מאני הפכו הדפוסים שהנהיגו העות´מאנים בארץ ובירושלים למסגרות של קבע, שישארו בעינן עוד דורות רבים.
תנופת ההתפתחות, שעברה על הארץ כולה לאחר הכיבוש, נעצרה ונתחלפה בשנים של קיפאון וירידה בכל תחומי החיים, שהלכו והעמיקו, אך הותירו בעינן את כל המסגרות הנוגעות לארגון חיי היהודים בירושלים וניהולם היומיומי. פסקי הדין של בית המשפט המוסלמי בירושלים, אשר משקפים חיים אלה, רוכזו והוצגו בפני הקורא על פי סדר העניינים, שקבענו בכרך הקודם, ואולם בכרך זה נוסף מדור חדש - חובות הקהילה.
חובות אלה נעשו יותר ויותר גורם מרכזי בחיי היהודים, לא רק בינם לבין עצמם, אלא בעיקר ביחסיהם עם התושבים המוסלמים של העיר, ואף עם מסגרת העל של האימפריה. הסתבכותם הגדלה והולכת של יהודי ירושלים - אשכנזים כספרדים - בחובות כספיים גדלים והולכים, נעשתה כתוצאה מהלוואות שלקחו כפרטים בודדים מתושבי העיר המוסלמים (ולעתים גם מהנוצרים), אך השפעתם המצטברת יצרה תמונה קשה ורחבה של חובות יהודיים למלווים ברבית מוסלמים. מציאות פיננסית זו נבעה מהתמונה הכללית באימפריה, שבמרוצת השנים הללו נכנסה- הן מסיבות בין-לאומיות והן כתוצאה מתהליכים פנימיים - לתקופת ניוון ושקיעה, שניכרו היטב גם בארץ ישראל. השלטונות הבחינו היטב בין חובות כלל הספרדים לחובות האשכנזים בירושלים, ותוך שנטל הרבית המצטברת כבד והולך, גם לא נרתעו מלהשליך את פרנסי הקהילה לבית הסוהר המקומי. משכון נכסי דלא-ניידי, חיפוש תרומות על ידי שד"רים ברחבי אירופה וצפון אפריקה, "גלגול" חובות לתקופות עתידיות - כל אלה היו דרכים נוספות להביא לפרעון החובות, שנמשכו עד לסוף המאה ועד לזו שאחריה, שבראשיתה אף גורשו היהודים האשכנזים מירושלים.
למרות כל הקשיים הללו המשיכו יהודי ירושלים לנהל את חייהם בשגרה שנסתמנה כבר בשנים עברו, כשהם מעלים את מסיהם כנדרש לשטונות, מנהלים את ענייניהם הפנימיים והאוטונומיים ללא הפרעה מבחוץ, ואף ממשיכים לקחת חלק פעיל בחיי הכלכלה המקומית. בהקשר זה ראוי להדגיש את היותם חלק ממערכת הגילדות בירושלים, שבתוכה נשאו בזכויות וחובות כשאר החברים המוסלמים, ואף הגיעו לעתים ובתחומים מסויימים לראש הפירמידה המקצועית.
הספר פורש לראשונה בחינות נעלמות של חיי היהודים בירושלים, שהיו טמונות עד לאחרונה בארכיוני בית הדין המוסלמי של ירושלים, והזוכות כאן לחשיפה ראשונה של מציאות לא-נודעת ומתמשכת תחת שלטון האסלאם.







©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ