“קונקורדנציה היא מילון אבל לא בדיוק. בעוד מילון מסביר את משמעה של מילה, קונקורדנציה מצטטת לך את כל דוגמאות הימצאותה של המילה.
ועוד הבדל: מילון שואף בדרך כלל לכסות שפה שלמה. קונקורדנציה מסתפקת בכיסוי טקסט אחד או לכל היותר קבוצה של טקסטים קשורים. לפיכך קיימות קונקורדנציות לשייקספיר, להומרוס, לקוראן, וכמובן לתנך. (קיימת, בנפרד ובלי קשר לאברהם אבן שושן קונקורדנציה למשנה. בקונקורדנציה לתנך לא תמצאו סניגור ולא קפנדריה ולא לקלס במובן של "לשבח" שהגיע מהמילה היוונית καλος.)
שנים רבות חמדתי אחר הספר הזה, אבל פעם אחר פעם התקמצנתי. לפני שנים, כי לא ידעתי למה זה טוב. אחר כך, כי את צרכיי סיפק המילון הנורמלי בן ארבעת הכרכים של אבן שושן. ובעשור האחרון, כי מצאתי קונקורדנציה משביעת רצון באינטרנט. עד ששלשום מצאתי את הקונקורדנציה הזאת ב"ספריית הרחוב" בשכונת עמק רפאים. חטפתי אותה בלי לחשוב שנית.
לכם אולי לא ישחק המזל. אז האם כדאי לכם לקום ממש ברגע הזה, לרוץ ישר לחנות הקרובה ולרכוש קונקורדנציה לתנך? כן ולא.
מילון רגיל אבל רציני, כמו "המילון החדש" של אותו אברהם אבן שושן, או באינטרנט milononline dot net
כבר מביא ציטוט אחד או שניים מן המקורות, לכל מילה שבו. אם זה לא מספיק, יש באינטרנט קונקורדנציה של ממש, snopi dot com.
אז למה היא טובה קונקורדנציה מודפסת? קודם כל בשביל הכיף. תודות לקונקורדנציה, אני יכול לבשר לכם שהמילה הראשונה בתנך, בסדר האלפביתי, היא אָאֹר, כשהאחרונה היא תֻּתָּשׁ. (המילה האמצעית? הנה היא על עמוד 621: מִדְבָּר.) מה היא המילה הנפוצה ביותר? אינני בטוח, אבל אֵת זוכה לשמונה עמודים. גם יָד יש לה שמונה עמודים, וגם השם המפורש. אולי העורך שם לעצמו גבול עליון. בכל אופן, למילה אֵת ממש מגיע דיון מעמיק, כי היא משחקת ארבעה-חמישה תפקידים שונים. שלא לדבר על אֵת במובן של "עִם", שהיא בעצם מילה אחרת לגמרי (גם נוטים אותה אחרת — איתי במקום אותי...)
בקצה השני: המילים היחידאיות. חַשְׁמַן, תֶּאְטַר, מְבוּקָה, מֵץ. אלה לעתים המילים המאתגרות ביותר. אבל לגביהן מספיק מילון רגיל.
הקונקורנציה מגיעה לשיא תועלתה לגבי המילים ששכיחותן היא בינונית. במילון רגיל לא תמצאו את כל הדוגמאות למילה שמופיעה עשרים או שלושים פעמים, כשבמספר כזה של דוגמאות אפשר בהחלט לעיין בזמן סביר. וכמובן אם ממש חשוב לכם להבין את המילה על כל דקויותיה.
ניקח למשל את המילים שְׁאָר ושְׁאֵר. הכי חשוב, קודם כל, לדעת שאלה שתי מילים ולא אחת! שְׁאָר מופיעה 36 פעמים, והכל מכירים אותה: שאר ירקות, שאר ישראל וכו. אבל שְׁאֵר (16 פעמים) מה היא? כתוב ששְׁאֵר זה "בשר". מילה אחרת לגמרי: "שְׁאֵרם מעל עצמותם" (מיכה ג 2), "וימטר עליהם כעפר שְׁאֵר" (תהילים עח 27). יש סוברים שהשְׁאֵר הזאת קרובה בגיזרונה לתַ'אְר בערבית שמשמעה "נקמת דם". ומה לגבי "שאר בשרו" הידוע כל כך? זה השאר השני: "שְׁאֵר בשרו". אז מה, "שאר בשרו" פירושו "בשר בשרו"?? בדיוק בשביל זה קיימת קונקורדנציה, שתוכלו לפשפש בין כל הדוגמאות, ועל פיהן לחתור להבנה מעמיקה וכוללת.
אם עדיין אין לכם מילון רגיל אבל רציני, זה צריך לבוא קודם בסדר העדיפויות. אדם מתורבת המכבד את עצמו אסור לו להסתפק במילון כיס או מילון "בית ספר". אבל אחר כך, כדאי להתקדם לקונקורדנציה.”
