רב הילדים שולחים מכתבים למי שיכול לקרא אותם ולהגיב בתשובה: לחבריהם הקרובים או הרחוקים, לבני משפחתם או לאנשים שהם היו רוצים להכירם. רק לילדה אחת יש מנהג מיוחד. היא שולחת מכתבים לחפצים דוממים שלא מסגלים לקרא את מכתביה (כמו הברז של הדמעות, המטריה השחורה, הציון "טוב מאד" או הכלב הכי מפחיד בשכונה), לכאלה שמסגלים לקרא מכתביה, אבל היא לא רוצה שהם יגיעו לעיניהם (כמו בן שהיא מאד מאד מחבבת או מורה מאד מאד קשוחה) ואפילו ל… עצמה! ומי היא הילדה הזאת, ששולחת מכתבים עצובים-מצחיקים, מתוקים-חמוצים, לכל העולם? אני, כמובן! ואתם מוזמנים להצטרף אלי לחיוכים והרפתקאות בין השורות.