“שאול המלך, כהתגלמות טרגדיה

שאול היה המלך הראשון, אך מדוע התנ"ך לא נותן קרדיט לעובדה הזאת? התשובה לכך ברורה, תיאור נפילתו וחורבנו של בית שאול, נועדו להצדיק את בית דוד שהחליף אותו. זאת דוגמה שמוכיחה את האמירה לפיה, ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים – בית דוד.

חשבתי על שאול המלך, אם הייתי צריך, לפרסם סלוגן בחירות לאיש הצנוע הזה, הייתי רושם: דרוש מנהיג סמכותי, לוחם עז נפש, עניו וצנוע הפועל למען ביטחונו ואחדותו של עם ישראל. לרגע חשבתי שהתבלבלתי, משום שזאת משאלת לב למנהיגות שכעת אנו משוועים לה יותר מתמיד.

שאול היה דוגמה, למלך שמעט לדבר, כאשר נשקפה סכנה לעיר יבש גלעד, על ידי העמונים, הוא יצא אליה בבהילות בלוויית לוחמיו, למסע לילי מזורז, ותקף באשמורת הבוקר בהפתעה, בטקטיקה שהפתיעה את האויב, (מזכיר לנו משהו אבל בהפוך) ובכך היציל את עמו מחרפה, ואף ליכד אתו, משום שהעם ידע שעל שאול אפשר לסמוך, במעשיו האמיצים, כמנהיג ולוחם.

זה היה בעצם האודישן של שאול, להכתרתו למלך הראשון, שנבחר על ידי זקני ישראל. אם חשבתם, ששמואל הנביא, איש הדת התכוון לשחרר ולתת ספייס למלך החדש, ממש לא. הוא חשב ששאול צריך להיות מלך, בחסות המנהיגות הדתית שלו. יש בכך היגיון מבחינת תפיסת המלוכה הישראלית, אך קרוב לוודאי שהתקשורת הבינאישית בין השניים לא הייתה משהו, עובדה שחרפנה את שאול והפכה אותו לדיכאוני המתקשה לעתים להירדם בלילות.

לא היו תרופות להפחתת החרדה, אבל כמו היום גם אז, חשבו שלמוזיקה יש כוח מרפא ומרגיע, והביאו את דוד שינגן לפניו. דוד כזכור לא היה רק לוחם, מניפולטור, מאהב, אלא גם משורר ונגנן מחונן, כזה שמול הכריזמה שבונה לו התנ"ך לא היה סיכוי לשאול, שרק רצה למצוא את האתונות שלו שהלכו לאיבוד, ומבלי שבקש מצא מלוכה. איזו אגדה נפלאה המתארת את המלך הראשון.

לבטח תשאלו, מהיכן העמדה הפרו שאולית, שספרתי לכם, אז קודם כל מהתנ"ך עצמו, אבל לא רק, אלא גם על בסיס קריאה בספרו המחקרי של, אריה ברטל - מלכות שאול המלך הראשון בישראל, ספר שהוא אומנם מחקרי, אבל כתוב בצורה תמציתית ובהירה, ולמרות שהוא נכתב בראשית שנות השמונים, הוא מעניק תמונה ראשונית וכוללת לדמותו של שאול המלך, המבוססת על ניתוח מחקרים מודרניים במקרא, על ממצאים ארכיאולוגים ועל גיאוגרפיה היסטורית”