אל תדברי סתם הוא רצף של מיניאטורות, גרוטסקיות ברובן, היוצרות "פריצה רגעית" מתוך תפאורת החיים המשמימה אל איזושהי מטמורפוזה אנושית, מגוחכת ומאירת עיניים גם יחד. בלשון-סיפר ישירה ונקייה ביותר יוצקת נסיה כספי תכנים פנטסטיים אל תוך מערכות אנושיות סופר-טריוויאליות. כל הסיפורים הקצרצרים שבספר הזה יורים חיצים שנונים לעבר הסמנים המובהקים של החיים המודרניים, שאינם משנים כמעט במאום את גרעין הבדידות והניכור שביסוד נפש- האדם. מה בין המכור לסלולרי שלו לבין התפאורנית של אסונות-חיים לבין הגברת השמנה שצימחה לה כפתרון זמני דחוק חדק באורך-הגלות לבין הבחורה שמוצעת לה הצעה של פעם בחיים - להחליף את ראשה בראש משוכלל פי כמה מהמקור? דמויות אלה, כמו האחרות באל תדברי סתם, אינן חיות את עצמן כפי שמן הראוי היה להן לחיות (אם בכלל יש "ראוי" שכזה), כדי שיוכלו למצוא את אושרן, ולו לרגע. אבל זוהי רק ההתחלה של סיפורן - שהיא לפעמים גם סיומו, ולפעמים לא...