כשהורי הושיבו אותנו לארוחת ערב חגיגית והתחילו לתאר את הפנימייה המיוחדת השוכנת במעלה ההר, הושטתי יד אל פחית הקולה שעמדה על השולחן. הרמתי אותה כאילו היתה גביע יין, ובמקום לשתות לחיי ההצעה אמרתי:"לא, תודה". "מה לא?" שאלה אמא, "על מה תודה?" אבא הרצין. "תודה על ההזמנה," ניסיתי להישמע רגועה, "אבל אני לא עוברת לשום מקום". "דניאל, אני חוששת שאת לא מבינה משהו," אמא השתעלה. "אנחנו לא מזמינים אותך לבוא איתנו". "אנחנו מודיעים לך שכל המשפחה עוברת לשם," אבא השלים את מה שהיא לא סיימה. "לגליל? לסוף העולם?" חלפה בי צמרמורת. "דניאל", אבא ליכסן אלי מבט, "את לא מגזימה?"

סמדר שיר

סמדר שיר נולדה ב-10 בספטמבר 1957 והיא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית. בוגרת בית הספר התיכון הדתי "צייטלין" ולימודי ספרות ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב. נשואה לפרופ' עמי סידי, מנהל המחלקה האורולוגית בבית החולים 'וולפסון' ואם לחמש בנות ובן.... המשך לקרוא

שם הספר
קטנטנות
מסיבת פיג'מות - דווקא השבוע (1)
מסיבת פיג'מות - הסוד של סיון (2)
מסיבת פיג'מות - עיניים כחולות (3)
מסיבת פיג'מות - כמו דוגמניות (4)