לאחר השואה, המעטים שנותרו מהאודים העשנים, אספו את שנשאר מהם, ונדדו בעולם עד שהגיעו למקומות בהם החלו בבנייה של חיים חדשים. אמנם חיים חדשים, אך בצידם זיכרונות איומים של זוועות מוראות ומאורעות שנחרטו במוחם.
חלקם, אולי אף מרביתם, טמנו את התקופה הזו עמוק-עמוק בתוכם. אבי, משה, השתייך לאלו שלמרות שאמר: "אי אפשר לספר, אי אפשר להבין ואי אפשר להאמין," סיפר, והסכים שאעלה את סיפוריו על הכתב. אבי סיפר, אני רשמתי, הקלדתי והדפסתי. כ-4 שנים לאחר מותו, הספר יצא לאור.
ייחודו של הספר 'עצי הלבנה הזקופים' הוא בהתבוננות, בצורה שונה מהמקובל, של אבי על אירועי השואה. אבי התבונן על השואה ועל החיים והאירועים במחנה ומחוצה לו בראיה רחבה מאוד. היא אולי התאימה לאופיו של מי שנולד במזל תאומים, שיכול להתבונן על אירוע מסוים בדיכוטומיה, של להיות שם ולא להיות שם. גופו שם אך נשמתו מרחפת מעל, בוחנת את הסובב אותה את שקורה ואת המשמעויות הנגזרות מכך. אבי התייחס אל השואה כאל 'חוויה'. אולי זאת לא בדיוק המילה המתאימה, אבל, אם הוא כבר היה באירוע הזה, הוא רצה לראות ולבחון מה ניתן ללמוד ממנו. השואה בשבילו היא טראומה אישית נוראית, אבל טראומה בונה. אבי היה בטוח כל העת, שככל שנדע יותר, כך אנחנו, ילדיו, נוכל אולי לדעת כיצד לנהוג אם נאלץ לעמוד, חלילה, בפני אירוע דומה. כמובן שגם תיעוד הזיכרון ההיסטורי היה חשוב לו לא פחות.
נכון, במחנות התרחשו דברים איומים, אבל הוא לא התרכז במוות ובמשרפות כמו ברבים מספרי השואה שקראנו בעבר. הוא הראה שלחיים שם היו הרבה פנים ואולי גם צבע וריח. הוא ניסה לבחון את הדברים באובייקטיביות ולכן אין זה מפליא שלא כל הגרמנים המופיעים בספר היו רעים, ולא כל היהודים היו טובים. כך גם בספר אין כל רגש של נקמה. אולי אפילו להיפך.
לאבי היה הרבה מזל. אלת המזל לא אחת ריחפה מעל ראשו והצילה אותו. אבל מעבר לכך, הייתה לו הרבה מאוד תושייה, ואולי ממזריות, יכולת מדהימה לראות את המציאות, להבינה בשברירי שנייה, לדעת לאן היא עלולה להוביל, ולבחור דווקא בפעולה הנכונה או אי הפעולה שבסופו של דבר הצילה אותו והשאירה אותו בחיים.
הספר הוא אופטימי ויכול ללמד כל אחד מאיתנו. הוא מוכיח שגם מצבים נוראים ביותר וגם מצבים מפחידים ביותר, בהם צילך וצילו של המוות חד המה, ניתן לעבור ולשרוד גם כשאתה מתנהג כאדם, בן אדם, "מענטש" לא על חשבון האחר. לא חייבים להלשין על מנת להישאר בחיים, לא חייבים להצטרף ליודנראט או להיות קאפו כדי לשרוד. חייך לא בהכרח יינצלו אם תצטרף למעגל הכוח או למעגל הרשע. על מנת להמשיך לחיות, ולהיות שלם עם מה שעשית, צריך תכונות אחרות, אך קודם כל להיות בן-אדם. וכזה היה אבי, וכך גם נראים ונשמעים דבריו.