``הקמצן`` הוצג מאז מולייר ועד ימינו כקומדיה, פארסה, מלודרמה ואפילו דרמה בעלת אופי טראגי. הרפגון היה לפיכך מי שעורר צחוק, חמלה, סלידה ואפילו השתתפות בצער. ומה היו כוונות המחזאי? אלה היו קומיות. בכך אין ספק. אלא שתיאטרון מפרש יצירה ודמויות על פי תפישות של המבצעים ושל הקהל שבפניהם המחזה מוצג. בספר זה ימצא התלמיד דיון במקורות המחזה, במרכיביו - עלילה, דמויות, דיאלוג ורעיון, במערכות הסימנים התיאטרליים שבטקסט, ב``הקמצן`` כקומדיה ובגירסאות ההצגה השונות שלו בתאטרון ובקולנוע בצרפת ובישראל.

דן אוריין

דן אוריין, מחברם של ספרים על תיאטרון וטלוויזיה, הוא פרופ' (אמריטוס) בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב; מרצה בחוג ללימודי תיאטרון באקדמית גליל מערבי. תחומי מחקרו העיקריים הם סוציולוגיה של התיאטרון, תיאטרון ישראלי, דרמה טלוויזיונית ותיאטרון חינוכי.... המשך לקרוא

שם הספר
ממחזה להצגה
דרמה ותיאטרון
יהדותו של התיאטרון הישראלי
המסיכה בדרמה ובתיאטרון - אפיק #