“ספר מעניין שמביא גישה חדשה לקריאת התנ"ך כאשר הדגש הוא על ראיית האירועים המוזכרים בתנ"ך לאור הבנת ההיסטוריה החברתית של התקופה ולראות את הנאמר כחלק מהאוירה המדינית פוליטית, חברתית, וכלכלית של התקופה הקדומה. יהושע ברמן מציע לראות את הטכסט המקראי שיש בו מושגים חוקים ומבנים שהיו נהוגים במזרח הקדום אך אם הדגש הדתי היחודי של הדת היהודית. הנחת העבודה של ברמן אינה ביקורתית ואינה חיפוש אחר סוגי העריכה של הטקסט המקראי, אלא ראיית הטקסט כיחידה אחת שלמה כפי שאנו מוצאים אותם וקוראים אותה היום ומתוכה ללמוד את הנורמות החברתיות והדתיות שהיו אז.
ברמן גם בוחן כיצד ספר דברים שהוא בעצם נאום משה לקראת סוף חייו וסוף מסעי בני ישראל במדבר ולפני כניסתם לארץ מכין את העם לסדר חברתי שיוויוני, הוא מצמצם את כוחה של המלוכה , אך מאדיר את כוחה של הכהונה והלווים. משה מנסה לשרטט את מוסדות הממשל הפוליטי חברתי כלכלי ודתי. לדעתו ספר דברים מנסה לטשטש את השבטיות ולדאוג לאדם הפשוט לשיוויון כלכלי ולמזער פערי עושר. בפרק נוסף ,ברמן דן בעניין האוריינות ,אימוץ הכתב והכתיבה והטקסטים כדי להעביר לקהל רב ולשמרו לדורות הבאים. לבסוף בפרק האחרון הוא עוסק במושגי השיוויון בתולדות המחשבה המערבית ומשווה בין יוון הקלאסית ,ראשית הנצרות וההוגים בעת החדשה .הספר הראה והוכיח שהתורה מתנגדת מבחינה דתית למעמדות והיררכיה בחברה ויש שיוויון לכל העם מתוקף הברית שנכרתה בין ה' לעם ולכל אינבידואל ,הן מבחינה דתית אמונית וחברתית .והמעלות המוסריות הן החשובות ולא העושר והמעמד החברתי.
זהו ספר עיוני , מחקרי ויסודי . המתיימר להקיף נושאים מחקריים רבים וגם מציע נושאים להמשך מחקר.
ספר מעניין ,מעמיק. בזמן הקריאה הרגשתי שאני קוראת עבודת דוקטורט”