ספרה של רוז-פול וינסיגרה, סקסואציה ללא מגדר, מביא לקט של מאמרים שיועדו בתחילה לפסיכואנליטיקאים; הוא שב אל הפיתוח שנעשה על ידי לאקאן בנוגע ליחס בין המינים והתארגנותם של ההתענגות ומראיות-העין סביב סוגיה זו. החשיבות הנלווית היום ללימודי המגדר והדיונים המתקיימים בחברה בת-זמננו הביאו את המחברת לעמת את המחקר של לאקאן בעיקר עם הביקורות מצדה של ג'ודית באטלר – ביקורות אשר ההמשגה של לאקאן מפריכה באופן נחרץ.
האם יש לומר שהפסיכואנליזה דוגלת בשליטה ההיררכית מקדמת דנא, שהיא הפכה ל"הטרו-נורמטיבית", שהיא כביכול מכוננת סדר "המתיימר להיות סמלי" על ידי חזרה על מודלים השואבים מסטריאוטיפים? מעבר לתביעה חברתית של זהויות, "אי-הבידול בין המינים בלא-מודע", "החלוקה החמקמקה שלהם בכל רגע ורגע" – כל אלה יוצאים חוצץ נגד כתב אישום זה שנמענו הוא הפסיכואנליזה הלאקאניאנית. סקסואציה ללא מגדר מבקש לזרות אור על התגבשותה של שלילה מסוימת של הלא-מודע.
רוז-פול וינסיגרה היא פסיכואנליטיקאית, חברה ב"אסכולת הסיבה הפרוידיאנית" (ECF) ובהתאחדות העולמית של הפסיכואנליזה (AMP); פסיכולוגית ובעלת תואר בפילוסופיה. חיברה מאמרים רבים שהתפרסמו בכתבי העת של האסכולה ושל ההתאחדות. ספרה משנת 2014 על "נשים לאקאניאניות" עורר הדים רבים.