„חסידות שלעתיד לבוא” מבקש להציג את נפתוליו של הסופר, ההוגה והמיסטיקן הוורשאי הלל צייטלין (1871–1942) בסבך המיסטיקה היהודית בפולין. נשזרת כאן תמונה מורכבת של משיכה ודחייה, של ניסיונות להחייאת החסידות ושל רתימתה לעולם חדש. בתוך כך מתוארות הזיקות בין צייטלין לשלל הוגים, חוקרים וסופרים בני הזמן (בהם יוסף חיים ברנר, יוסף קלוזנר, גרשם שלום, מרטין בובר, הרב קוק, ר' יוסף יצחק שניאורסון והאדמו"ר מפיאסצ'נה), וכן מוצגים יחסיו המורכבים עם חסידות ברסלב וחב"ד וחזונו בדבר „חסידות שלעתיד לבוא” - חסידות חדשה ברוח הבעש"ט. קו אחד בחייו של צייטלין נמתח כאן, וניתנת הצצה לפתח אחד בכתיבתו העשירה.