מבוא
באחד הימים בימי תחילת המלחמה הנכחית, ישבתי עם בתי על הספה בסלון. על מרקע הטלויזיה שודר דיון בכנסת. בתי, בת השבע-עשרה, התבוננה בתרבות המנהיגות ובאופן השיח שהתקיימו במליאה ופנתה אלי בתמיהה: ״אמא, ככה מדברים בכנסת?״. התביישתי. בתור נציגת עולם המבוגרות והמבוגרים ומי שממלאה תפקיד מנהיגותי, הרגשתי בושה. הסתכלתי עליה ואמרתי לה: ״כן, ככה מדברים בכנסת, וזה מה שאני הולכת לשנות״.
הליכה בדרך של מודעות היא בחירה והיא מחייבת. היא מחייבת תשומת לב לכל מפגש, כל רגש, מניע, מילה ואדם שפוגשים בדרך. בכל מפגש כזה נוצרת הוויה שיש בה לימוד והזדמנות להוביל שינוי. מודל המנהיגות המודעת נבנה על בסיס אינספור מפגשים כאילו, שתוו עבורי מסלול בה אני לעיתים פוסעת אט, ולעיתים מדלגת יחד עם ההולכות וההולכים אתי בדרך, מחזיקות ידיים.
אני מזמינה אתכן ואתכם להסתקרן. לתת למחשבות שרשמתי כאן לגעת במקומות שהם חשופים או מכוסים. אם תמצאו את עצמכן ועצמכם בין המילים פה, אז בואו לצעוד איתנו. השביל רחב ומכיל.
התנועה למנהיגות מודעת נולדה מתוך ההבנה שישראל זקוקה לתרבות מנהיגותית חדשה — כזו השואבת את כוחה מרוח האדם, מודעות עצמית, אומץ, חמלה ואחריות משותפת והדדית.
אנו מאמינות שמנהיגות כזו כבר חיה ופועמת בלבבות של הרבה מאתנו — ואנו לוקחות על עצמנו לרצף את הדרך שתאפשר לה לפרוץ החוצה.
מטרת התנועה היא להפוך לגוף לאומי המטמיע את שפת המנהיגות המודעת במרחבים מגוונים של השפעה, החל בתפקידים הפוליטיים הבכירים ביותר.
