ילדה קטנה ומנומשת עם תלתלי דבש נוצצים בשמש הקיצית זו מי שהייתי שם לפני שהבית התרוקן והחצר המוגנת שלו הפכה לזיכרון רחוק. לפני שבועיים אבא נסע למוסקבה וחזר משם עם פנקס אדום עבה שהתהדר בציור של בנין סובייטי עם דגל אדום נטוע בכיפת אחד הבניינים. הפנקס היה מונח במזוודה שחורה מסוג ״דיפלומט״ שנועדה לאנשים חשובים עם מסמכים חשובים. חשבתי שאם הפנקס האדום חשוב מספיק כדי להיכנס לדיפלומט — הוא חשוב מספיק בשבילי להסתקרן ממנו. ולכן כשאבא לא היה בחדר הצצתי בו - ראיתי טלפונים וכתובות, תאריכים וסכומים רשומים בכתב הבטוח והברור של אבא. הם אפילו לא נראו מאיימים מדי בהתחלה. כתב מהנדס קראתי לו — הכתב שהופיע על כל השרטוטים הענקיים שבהם הוא והסטודנטים שלו בהו שעות ואסור היה להפריע להם כי הם לומדים.


כבר זמן מה שמעתי דיבורים על עזיבה, שלילת אזרחות, מכתבים, טפסים, ולבסוף שוחד בדמות בונבוניירות שוקולד ל OVIR1 אז ידעתי שהמבוגרים רציניים הפעם.


הערה


1 Office of Visa and Registration