איך אפשר לחקור לעומק את מחדל טבח 7 באוקטובר? מה ניתן ללמוד מחקירת מחדל יום הכיפורים? האם מה שהיה הוא שיהיה, ואנחנו נידונים לעקומת למידה שלילית לנצח?

בישראל – מדינה של מלחמות ומבצעים — רבים ההישגים הצבאיים, אבל רבים הם לדאבוננו גם המחדלים הבלתי־נתפסים. בחמישים שנה ויום עוקב ד"ר מוטי גלוסקה אחר ועדות החקירה והבדיקה של מחדלי המדינה, והתוצאה: דיוקן ישראלי מורכב, מרתק, מסקרן.

שני קווי פרשת המים, שביקעו את הווייתנו בהפרש מדויק ומצמרר של חמישה עשורים ויום, מעלים שאלות רבות, שבחלקן עוסק ספר זה: האם אנו מסתפקים ב"עריפת ראשים" של האחראים הראשיים למחדלים? מהו הכשל המובנה בממשק המדיני־צבאי בישראל? האם ועדות חקירה מציגות רק חוכמה לאחר מעשה (חל"ם)?

מוסד ועדות החקירה אמנם זוכה לביקורת רבה, אבל הוא עדיין מהווה אמצעי ממלכתי ומקובל לבירור האמת. חמישים שנה ויום בוחן את הנושא בהקשרים חברתיים, תרבותיים, צבאיים ופסיכולוגיים. יש בו דיון בוועדות חקירה מהשנים האחרונות (אסון מירון, פרשת הצוללות), אך הוא עוסק בעיקר בחקירת מלחמות: ועדת אגרנט (מלחמת יום הכיפורים), ועדת כַּהַן (מלחמת לבנון הראשונה) וּועדת וינוגרד (מלחמת לבנון השנייה).

בעקבות לקחי העבר מציע הספר מִתווה לוועדת חקירה משוכללת ויעילה מקודמותיה, שנועדה לסייע בתהליך הריפוי המקיף שהחברה הישראלית מוכרחה לעבור.