שתי מטריות הוא רומן היסטורי המפלס את דרכו בין ארביל של שנות ה־30 — עיר עירקית עשירה בתרבויות ובקהילות שונות — לבין המעברה הישראלית של שנות ה־50, שבה כל חלום חדש עומד במבחן של קליטה, זהות וזיכרון. דרך דמויותיהן של שתי נערות, אמינה וליילה, נפרס סיפור של ילדות נקטעת, נשיות נולדת, וחברות שמצליחה לפרוח גם כשהאדמה רועדת תחת הרגליים.
זהו סיפור של נדודים ושל תקווה, של עקירה ושל שתילה מחדש. אבל בראש ובראשונה — זהו סיפור על נשים: נשים צעירות ונחושות, אימהות ובנות, סבתות ולוחמות. כולן נאחזות באמונה שעדיין ניתן לשנות את המציאות, ליצור חיים אחרים, לאהוב ולחלום.
הספר החל להיכתב לפני האסון של השבעה באוקטובר, אך התחדד לאורו. מה שהיה נדמה כרחוק — היה למובן מאליו: ערבות הדדית, אומץ, שורשים ושייכות.
זהו ספרו השני של ירון מאירי (ישר למוח). פרי כתיבה, שנולד מתוך כמיהה לעולם שצליליו הולכים ומתעמעמים, ומתוך רצון לחבר בין עבר רחוק לבין שאלות קיומיות שנשמעות היום שוב — על בית, יהדות, ישראליות וסולידריות אנושית.

שם הספר
ישר למוח