דבר המחברת


המקראה האקולוגית מתארת פרק חיים של כ־25 שנים, שבהן ילדים משכונה אחת מתבגרים והופכים אזרחים בתוך סביבה שבארבעים השנה האחרונות לא מפסיקה להשתנות: בין השינויים בולט אובדן נרחב של שטחי פרדסים, חורשות, דיונות חול ענקיות ושדרות עצים בוגרים בעלי נוכחות ונוף מדהים שהעניקו צל ויצרו סביבה נעימה. אובדן זה החל להיות מורגש כבר מאמצע שנות ה־80 של המאה הקודמת, ונבע מהצורך החשוב בבניית שכונות מגורים חדשות כדי לספק דיור לאוכלוסייה הצעירה והמשגשגת, בהקמת מרכזי קניות ובסלילת כבישים רבים לצמצום עומסי התנועה – שהתעצמו גם בשל שימוש לא יעיל בתחבורה הציבורית.


ילדי השכונה, שהופכים עם הזמן לגברים צעירים ולנשים צעירות, חווים את השינויים המתרחשים בארץ בכל תחומי החיים; מהצורך במחזור פסולת, דרך הדאגה לנוף ירוק ולשמירה על עצים בוגרים ועד להפעלת לחץ על העירייה לנטיעת עצים חדשים. אנה וגדי, שני הגיבורים המרכזיים, בוגרי הפקולטה ללימודי סביבה שעובדים ביחידה לניטור מזהמי אוויר, כבר הוכיחו בעבודותיהם כי רמת מזהמי האוויר בקרבת עצים נמוכה יותר.


אנה וגדי הם חלק מחבורת ילדים שגדלים יחד בשכונה וחווים, כמו כל האזרחים בארץ, את השינויים הקשורים בבנייה ובפיתוח המואץ. הם, כמו כולנו, מתמודדים עם אובדן הנוף הירוק בעיר ומחוצה לה וחווים תקופות כמו תקופת הקורונה, שבה אי אפשר היה לנסוע לחו"ל. אז גדי וחברתו המבוגרת אורנה נטעו פינת עצים ירוקה, מתוך ניסיון לחנך את ילדי השכונה ולהראות שנוף ירוק יותר יכול לשמש תחליף לנסיעה לחו"ל. עם השנים פינה זו הפכה לאחת מפינות החמדה של השכונה.


כמו כל הישראלים, בני השכונה חווים גם את ימי המלחמה הקשים בצפון ובדרום. גדי מגויס למלחמה בעזה, וכשהוא חוזר מהמילואים לחופשה קצרה הוא מבטיח לעצמו ולאשתו הטרייה כשתיגמר המלחמה על חיינו נתחיל להילחם למען איכות חיינו בארץ הזאת: למען יותר שטחים ירוקים, יותר חורשות, פרדסים וגנים... אמן גדול!


בעזרת השם ימשיכו לשמור על העצים בשכונה, ואולי אף בארצנו כולה יצליחו לעצור את מכת כריתות העצים, שהגיעה למספר הזוי של כמיליון וחצי עצים שנכרתו רק בשש השנים האחרונות. זהו נושא שניכר לחלוטין, וכל הנע בכבישי הארץ שם לב למחסור בשטחים היפים והירוקים: בפרדסים, המטעים והחורשות, שהיו חלק מנוף נארץ הזאת לפני ארבעים שנה.


על פי מחקר שנערך במשרד הבריאות בשיתוף ארגונים סביבתיים כמו מגמה ירוקה, קק"ל, צלול ועוד, קיימת הלימה בין מספר הכריתות בחמש השנים האחרונות ובין העלייה התלולה באחוזי התחלואה והתמותה ממחלות נשימה וכלי דם. גדי הנהן בקוראו את הכותרת בחוברת מטעם המשרד לאיכות הסביבה. בהחלט נתון מדאיג. גדי הראה לאנה תמונה ישנה של פרדס ואמר: "החלום שלי הוא להקים פרדס כזה איפשהו בארץ ולהצטלם איתך לידו."


הקיץ לא נוסעים לחו"ל - קבלו ביטול


אֶתְמוֹל אִמָּא וְאַבָּא הָיוּ בַּגִּנָּה הַחֲדָשָׁה,


שָׁם הֵם קִבְּלוּ חֲתִיכַת אֲדָמָה.


מֵעַתָּה נוּכַל לָבוֹא בְּכָל יוֹם שְׁלִישִׁי


לַעֲדֹר, לִשְׁתֹּל וְלִקְטֹף חָפְשִׁי...


כֵּן... לֹא צָרִיךְ יְרָקוֹת מֵהַסּוּפֶּר לִקְנוֹת,


נִזְרַע וְנַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת


וְהַיְּרָקוֹת יִגְדְּלוּ עוֹד וָעוֹד.


אַבָּא נָסַע לִקְנוֹת מַעְדֵּר בַּמִּשְׁתָּלָה


בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּנוּ מִהַרְנוּ לָרֶדֶת לַגִּנָּה.


חִכּוּ שָׁם שְׁלוֹמִית וְעִדִּית


וְעוֹד כַּמָּה שְׁכֵנוֹת,


וְגַם הִכַּרְתִּי שְׁתֵּי יְלָדוֹת.


כֻּלָּם שָׂמְחוּ עַל הַהִזְדַּמְּנוּת


לְקַבֵּל עֲרוּגָה,


אָכֵן הָיְתָה הֵעָנוּת!


"לֹא בְּכָל יוֹם תְּקַבֵּל אֲדָמָה."


אָמַר אַבָּא, וְאִמָּא הִנְהֲנָה.


נִפְלָא כְּשֶׁלֹּא צָרִיךְ עוֹד יְרָקוֹת לִקְנוֹת


וּמֻתָּר לֶאֱכֹל יָשָׁר מִן הַגִּנָּה בְּלִי בְּעָיוֹת


וְאֵין פַּחַד מֵחָמְרֵי רִסּוּס מְסֻכָּנִים


כִּי אֲנַחְנוּ לֹא נְרַסֵּס תַּ'גִּדּוּלִים...


בַּגִּנָּה עָמַד לוֹ מֹשֶׁה הָרַכָּז


וְהִבְטִיחַ שֶׁזּוֹ אֲדָמָה פּוֹרִיָּה וִיקָרָה מִפָּז.


"הַכֹּל יִגְדַּל כָּאן נֶהֱדָר,


רַק אַל תִּשְׁכְּחוּ לָבוֹא וּלְטַפֵּל כְּבָר מִמָּחָר."


אַבָּא שִׁלֵּם עֲבוּר זְרָעִים וּשְׁתִילִים,


וּמֹשֶׁה הִבְטִיחַ לְהָבִיא מָחָר אֶת שְׁאַר הַדְּבָרִים.


כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְמָחֳרָת,


קִבַּלְנוּ לֹא רַק עֲרוּגָה,


אֶלָּא גַּם צִנּוֹרוֹת וְטַפְטָפוֹת לְהַשְׁקָיָה.


עָדַרְנוּ וְהִרְכַּבְנוּ צַנֶּרֶת עִם טַפְטָפוֹת


וּבַשָּׁבוּעַ הַבָּא נַתְחִיל בַּשְּׁתִילוֹת.


אֶל הַגִּנָּה יָרַד גַּם הַיֶּלֶד יָאִיר,


שֶׁהֵבִיא אִתּוֹ עוֹד יֶלֶד שֶׁהִכִּיר.


יַחַד הֵם עָדְרוּ מַמָּשׁ קָשֶׁה


בַּמַּעְדֵּר שֶׁנָּתַן לָהֶם מֹשֶׁה.


מָחָר יַגִּיעוּ שׁוּב, הֵם בְּטוּחִים,


לִבְנוֹת עִם כֻּלָּם


אֶת הַשְּׁטָחִים הַמְּשֻׁתָּפִים.