פתח דבר
גיבור־על, ישות מאגית עליונה שאין כמותה אף בארץ האגדות, מלווה את האדם משחר ההיסטוריה. מכפיל כוח אדיר שמתגלם בחליפה שאותה לובש האדם על גופו הפגיע והופך לבעל כוחות־על: יכולות לעבור בין יבשות ולהגיע לכוכבים אחרים, לברוא עולמות ולהיות רואה ואינו נראה – שרואה הכול, נוכח בכל מקום ויודע הכול. גם אם לא ממש יכול הכול ואינו ממש אין־סוף, הוא נוכח ועובד לטוב ולרע. האדם רגיל אליו, כי מדובר ביציר כפיו. יכולותיו האדירות משתפרות והוא מתייעל מדי יום בקצב אדיר, לא כמו התיאורים האין־סופיים שלא ניתנים למדידה.
גיבור־על זה נועד לשרת את האדם הקטן, לחשב בשבילו מסלולים גאוגרפיים והתנהגותיים, ולעשות בשבילו כל שנדרש. אבל הוא לא יכול לעזור לו כשליבו נשבר. שם האדם בודד וגלמוד. בגידות, מוסר וערכים הם בליבו של האדם, גם אם פה ושם הוא השליך את מקורם על כוחות עליונים. שם נשאר האדם לבדו וגם אם נעזר באותה ישות, עדיין הוא הוא שיוצר וחי את המוסר ואת אמונתו. כל אחד בדרכו וחשיבתו לפי נטיית ליבו, וכך נוצרת אנדרלמוסיה אדירה שבה כל אחד צודק לטעמו, ואפילו אותה ישות עליונה, אין ביכולתה ליישב את ההתנגשויות. על האדם לנהל את חייו באנדרלמוסיה הזאת בחברה שבה הוא חיי. דמוקרטיה היא המנגנון שמאפשר ניהול זה, אבל כוחות רבים מכיוונים שונים עיוותו ומעוותים אותה.
העולם נמצא בשינויים טכנולוגיים וחברתיים חדים, ואלה יוצרים משברים ערכיים, אידאולוגיים ותרבותיים בגוונים שונים שפוקדים את האדם ברחבי העולם. העולם החופשי והדמוקרטיה במשבר. משבר שנותן את ביטוייו שוב ושוב במאבקים פוליטיים במדינות המערביות השונות, והעתיד לוט בערפל.
השינויים הטכנולוגיים מואצים מדי יום, ולהם השלכות על חיי החברה שלנו. האוטומציה וההתפתחות של הרובוטיקה למשל, מייתרת את עבודתם של פועלים רבים, ובכך השפעה רבה על החיים החברתיים של מי שמאבדים את עבודתם ושל מי שמתעשרים עוד ועוד. במקביל, אנשים מרחיבים את השימוש ברשת האינטרנט, ובעיקר ברשתות החברתיות, ולאחרונה מתחזקת בזירה זו מעמדה של ה-AI, הבינה המלאכותית, שמחליפה פונקציות רבות של החשיבה האנושית ביעילות רבה. כל אלה ביחד מאתגרים את חיי החברה, ועולה השאלה אם במקביל להתקדמות הטכנולוגית גם מוסר וערכים של קבוצות אנושיות שונות ברחבי העולם משתנים.
השינויים הטכנולוגיים והחברתיים מאתגרים את הערכים השונים, כאילו מעבירים אותם תחת מכבש לחצים ובוחנים את עמידותם וקובעים אם הם עומדים במבחן הזמן.
טרם בחינת סוגיה של עמידה בלחצים אל מול השינויים עלינו להבהיר מהם אותם אמונות וערכים שעליהם מדברים? מה מקורם, מה מהותם ואיך הם משפיעים על חיינו? ולמה בכלל אנחנו נלחמים על הערכים שלנו?
בספר הזה, שנכתב ברמה תאורטית, אבהיר את היסוד ואת המהות של נושאים ערכיים ומוסריים. כשנדע מה בסיס ומה מהות, נדע איפה יש להתאים ובמה להתאים. נדע אם ללכת אחרי הקדמה הטכנולוגית ולרוץ איתה קדימה גם בענייני מוסר וערכים, או שבתחומים אלה צריך התנהלות אחרת.
לאנשים עמדות ותבניות חשיבה ואמונות. השוני הזה מכניס אותם לפוזיציה שממנה בוחנים ודנים בסוגיות שונות, ובמיוחד בסוגיות ערכיות ומוסריות, וכך נוצרת קבוצתיות ערכית ומוסרית, שצבעים שלה יכולים להתחדד עוד ועוד.
רבים עסקו ועוסקים בנושא קבוצתיות ערכית ומוסרית מזוויות שונות ומנקודות מבט שונות. לנושא חשוב כמו זה ראוי להתייחס מלמעלה – מנקודת מבט שרואה את המרכיבים השונים של הסוגיה ואת היחסים ביניהם. יש לנסות להבין מהם היסודות שעליהם נבנים החלקים האחרים, וכל זאת מחוץ לפוזיציה, כלומר תוך ניסיון לשים בצד את הערכים והדעות שאדם המנסה לדון בכך מחזיק בהם, ולנסות לדון בהם אובייקטיבית ככל הניתן. לכן בספר זה נעשה מאמץ להשיל ככל הניתן את הפוזיציות ולגעת במקוד הסוגיה.
מובן כי קיים קושי לא מבוטל בניסיון זה, להיות אובייקטיבי, ובכלל אין ממש אפשרות להיות אובייקטיבי ולדון באובייקטיביות מלאה. כל אחד מאיתנו מדבר בשפתו הסובייקטיבית, ודברים שהוא אומר או טוען עוברים את אותה המסננת. אולם יש הבדל בין להכפיף את אותם הדברים לאותה הסובייקטיביות, כמו אוהד קבוצת כדורגל המתלהב מביצועים של הקבוצה שלו, לבין לנסות ככל האפשר לדבר מתוך היגיון שיהיה אפשרי שיתקבל בקבוצות השונות שיש להן התייחסות לאותו העניין.
גיוון דעות ואמונות של אנשים שונים יוצר ריבוי של יחידים וקבוצות בעלי אמונות ערכיות ומוסריות משלו, שלפיהן כל אחד משוכנע בצדקתו. מצב זה אפשר לכנותו אנדרלמוסיה. אין אפשרות לדעת בוודאות אם בים הערכים האלה משהו נכון או אפילו נכון יותר מערכים אחרים. לא ברור אם יש בעל סמכות שיכול לקבוע זאת. אז נשארים עם השאלה, איך אנחנו יכולים לדעת אם אנחנו צודקים, כלומר האם אמונותינו או פעולותינו משרתים את הטוב ולא את הרע?
בעולם אנדרלמוסי זה, שבו אין יודעים אם יש ערכים נכונים או לא יודעים לזהות מה הם, אנחנו מחפשים אחר איזה תלם מוסרי, כיוון שנוכל להגיד שאם נלך בו אנחנו מתקדמים, ואנחנו במסלול הנכון או הטוב, או שגם זה רק שכנוע עצמי שלנו והוא תלוי תרבות.
בהיעדר ערכים וכללים חברתיים נכונים, וכפועל יוצא מהיעדר של מקור סמכות כלשהו שיכול להצביע עבורנו מה נכון ערכית ומוסרית, הכרחי שנמצא דרך שבה נוכל לקיים חיים חברתיים, ובה דעות וערכים של כל אחד יוכלו לקבל ביטוי, כלומר דמוקרטיה.
פרק 1
ערכים, אמונות ודעות
לכל אדם ערכים, אמונות ודעות שמאוגדים אצלו במסגרות כגון אידאולוגיה, מדיניות או דרך חיים. לאנשים שגדלים במסגרות חברתיות שונות יש ערכים, אמונות ודעות שונות. מכאן אפשר להסיק כי אין אדם נולד עם ערכיו, אמונותיו או דעותיו, כלומר ערכים, אמונות ודעות הם נרכשים.
לערכים, אמונות ודעות השפעות אדירות על הבחירות שלנו ועל החיים שלנו – הן כפרט הן כחברה, והם משפיעים זה על זה. באופן כללי, הערך הוא היסוד המנחה את האמונות והדעות, והוא גם נוצר איתם ובאמצעותם.
ערך – החשיבות המיוחסת לחפץ, לרעיון, לתכונה או לפעולה מסוימת והופכת את מושא הערך לבעל ערך. ערך יכול להיות מושג אידאולוגי, חברתי, תרבותי או אתי (מוסרי). הערך או החשיבות המואצלת הופך לכלל מנחה בהחלטות האדם.
הערכים נחשבים חשובים לאדם, ומי שמחזיק בהם נאבק למענם. ערך יכול להיות משותף לקבוצה חברתית כולה או לחלקים ממנה או ליחידים שבתוכה.
נהוג לומר שאדם מייחס חשיבות עליונה לחיים, וערך החיים הוא ערך עליון עבורו, ובמובן מסוים ניתן אף לטעון כי ערכים אחרים, למשל ערכי לאומיות, הכבוד לזולת, חופש או שוויון, נגזרים ממנו.
אמונה – לאמונה משמעויות שונות. המשמעות שנידונה כאן קשורה למה שאדם מייחס לדבר מה או לתכונה או לפעולה מסוימת, ואין הכרח שיהיה לו יסוד שכלי ואי אפשר להוכיחו בהוכחה מדעית או בדומה לה, וגם אם יש, עצם ההוכחה איננה הסיבה לאמונה. מכאן נוהגים לומר כי מקור האמונה בלב, קרי הרגש, ולא בראש, קרי בשכל. הערכים מנחים את האמונות, והם עצמם נוצרים ומחוזקים על ידי אמונות.
האמונה מהווה חלק מתהליך קבלת ההחלטות. למשל אדם המאמין בעצמו, ביכולותיו, מושפע מאמונותיו אלו, גם אם אין באפשרותו להוכיח באמצעות ראיות חומריות. כך גם אמונה באל או בכוח עליון אחר, כמו אמונה בכוחות מאגיים, אמונה בכוח רוחני או בתכונות מיוחדות של הסביבה.
דעה – אדם מגבש דעה בנוגע לעניינים שונים לפי כור מחצבתו, כלומר על פי מה שהוא מכיר מעברו. כור מחצבתו כולל כמובן את האמונות והערכים שלו. אין הכוונה כאן בדעה להכרה של האדם או לתודעה של האדם על העולם או על המציאות (אם כי גם בזה יש סוג של זווית ראייה). הכוונה לדעתו של אדם על תהליכים חברתיים, למשל איזה סדר חברתי רצוי.
הדעות של האדם משפיעות על הערכים והאמונות שלו, ואף יכולות ליצור אמונות וערכים חדשים. למשל דעתו של אדם על ביצועיו של נציג שנבחר, מושפעת מידע העבר, מהאמונות ומהערכים שלו, והדעה הזאת יכולה להשפיע על האמונות והערכים שלו, ואולי אפילו ליצור ערכים ואמונות חדשים. דוגמה בולטת היא כשאדם נחשף לתיאור קונספירטיבי שקרוב לאמונות ולערכים שלו, והוא מאמין באותה קונספירציה שמחזקת את האמונות והערכים שלו. דוגמה אחרת, אדם יכול להגיד כי לדעתו ללכת אחר ההיגיון הוא הדבר הנכון, או מי שלדעתו עדיף ללכת אחר האמונה שבלב. בכל מקרה, דעתו של האדם היא פרי ידיעותיו, אמונותיו וערכיו, ודעתו זו בהתגבשותה יכולה להשפיע, לשנות או ליצור אמונות וערכים שונים.
אמונות, דעות וערכים הם מגוונים ובתחומים שונים – החל מדתות, פילוסופיות והשקפות עולם וכלה בתמיכה בקבוצת כדורגל או בענף ספורט אחר. אדם אוהד ערכים, אמונות ודעות שלו, וכן אנשים שנושאים את אותם הדעות והערכים. הוא רוצה שהערכים ואמונות שלו יהיו נפוצים. הוא שואף שהם ינצחו ויהיו שולטים ויגברו על אלה של מתחריהם, כלומר יהיו נחלת הכלל או לכל הפחות יהיו נחלת הרוב.
לרוב אנשים מקבלים סיפוק ממימוש רצונם, ולכן כל אדם שואף לכך ולעיתים אף פועל למימוש מאווייו ופועל כדי להשיג את המטרות שאליהן הוא שואף, קרי לממש ולהפיץ את אמונותיו ואת ערכיו.
אדם רוצה שהערכים והאמונות שלו יהיו נפוצים. הוא שואף שהם ינצחו ויהיו שולטים, ויגברו על אלה של מתחריהם, כלומר יהיו נחלת הכלל או לכל הפחות יהיו נחלת הרוב.
לפי ההיגיון הפשוט, אפשר לומר שאדם יבחר בערכים ובדעות שמנצחים, כדי שיוכל לאהוד יותר אנשים וכדי שיותר אנשים יאהדו אותו, כלומר הוא ילך אחר הקבוצה שמנצחת או אחר הקבוצה שהוא מאמין שיש לה סיכוי לנצח, ואפשר שינטוש את האהדה לקבוצה, שלהבנתו מפסידה או תפסיד בעתיד לטובת אהדה לקבוצה מנצחת, קבוצה שהיא בעל סיכויים לנצח או קבוצה חדשה שהפופולרית שלה גדלה. אולם לא תמיד אוהדים של הקבוצה המנוצחת מצטרפים לקבוצה הפופולרית או המנצחת. במקרים לא מעטים אנשים מסרבים לנטוש את הערכים שלהם גם כשקבוצת השייכות הערכית שלהם מפסידה. כך גם בנוגע לדעות החדשניות שהופכות לפופולריות. הן תמשוכנה רבים, אבל עדיין יישארו מי שלא ירצו או לא ימהרו לסגל את אותם הערכים והדעות הפופולריים.
הסיבה העיקרית להמשך האחיזה בערכים ובדעות שמפסידים היא שבדרך כלל יש עליות ומורדות – הקבוצה שהיום למטה יכולה להימצא מחר למעלה. כמו כן, במקרים רבים אהדה של אדם כלפי הערכים או הקבוצה שהוא אוהד מסתעפת ומכה שורשים, ולכן הוא מתקשה לנטוש את אותה הקבוצה – את אותם הערכים והדעות שהוא אוהד. הוא מסרב לעשות זאת לטובת קבוצה שסיכוייה לנצח טובים בהרבה. לעיתים דווקא מפני שהוא לא יכול לנטוש ולהצטרף לקבוצה מנצחת, הוא מחזק עוד יותר את אחיזתו בקרנות המזבח של הקבוצה שלו, המפסידה, אף אם לא נראה באופק סיכוי שהיא תנצח. ההסתעפות של אהדתו של האדם מביאה לכך שדעותיו מכות שורשים תוך כדי אינטראקציה עם חברים שחולקים איתו את אותם דעות וערכים, ויכוחים עם מי שיש להם דעות שמתחרות לדעות שלו או סיפורים על מי שנאבקו ונפגעו במאבק על אותם ערכים, אמונות ודעות ויש לכבד את זכרם ולהוקיר את מעשיהם שנחשבים הרואיים.
כך, לעיתים אדם אוהד או ממשיך לאהוד קבוצה מסוימת אף שהיא בעמדה נחותה לעומת המתחרות לה או שהיא מפסידה לקבוצות המתחרות לה. הוא ממשיך לאהוד את הקבוצה אף על פי שהערכים או הדעות שלה אינם פופולריים, כלומר הנאמנים לאותם ערכים ואמונות נמצאים במיעוט יחסי לעומת הנאמנים לאמונה או לאמונות המתחרות, ואין סיכוי נראה לעין שתגברנה על המתחרה או על המתחרים. במקרים האלה אדם מוצא סיבות אחרות מפופולריוּת ומחפש קריטריונים אחרים לניצחון. הוא יביא דוגמאות לקבוצות פופולריות שנעלמו ומחזק תכונות כמו איכות, סימפטיה למפסיד, היסטוריה מפוארת וכדומה, כדי להמשיך להחזיק באמונתו ולהוכיח את צדקת המשך אהדתו.
חֲדִישׁוּת מול שמרנות
הזמנים משתנים, העולם מתקדם, אנשים חושבים, ובנסיבות המשתנות עולים דעות ורעיונות חדשים. הרעיונות החדשים מאתגרים את הרעיונות הישנים שהשתרשו והפכו למסורת. כך נוצר מתח ותחרותיות מתמדת בין הקבוצות שהולכות אחר רעיונות חדשניים לבין הקבוצות השמרניות, שמנסות להחזיק ברעיונות שהפכו למסורות.
אנשים שונים הם בעלי דעות, אמונות וערכים שונים ומגוונים בהקשרים שונים. בחלוקה כללית אפשר לסווג חלק מהדעות האלה כחדישותיים וחלק כשמרניים. כך נוצרת תחרותיות קבוצתית ערכית ורעיונית שמתנקזת לשני זרמים עיקריים של שמרנים לעומת חדישותיים.
החלוקה בין השמרנים לחדישותיים איננה דיכוטומית. יש רעיונות חדשניים ששורשיהם בהיסטוריה עתיקת ימים, רעיונות שחוזרים בלבוש חדש ומתקבלים כחדשניים שמותאמים לרוח הזמן. כמו כן, מסורות ומוסכמות של היום התחילו כרעיונות חדשניים. מצד אחד, אין אנשים ששייכים רק לקבוצה אחת בלבד. רבים יגידו שהם חדישותיים ובו בזמן גם אוהבי מסורת, שומרים מסורות מסוימות או בקבוצה אחרת. מצד שני, אנשים מסווגים את עצמם או את אחרים כשייכים לקבוצה שמרנית או חדישותית לפי הדעות והערכים הבולטים שהם מזהים אצלם ואצל אחרים. על פי זה הם נותנים מעין כותרת, ובמידה רבה הכותרת הזו היא שמתייגת או מסווגת את האדם ככזה או כאחר.
השיוך הקבוצתי הוא לפי הכותרת שנותנים למכלול התכנים הערכיים והאמונתיים, והבולטים שבהם. הכותרת מגדירה וגם מכוונת לנתיב מסוים.
הכותרת שניתנת לא רק מגדירה אלא גם מכוונת את האדם בהחלטותיו ובמעשיו ובכלל בצביון השקפת עולמו. אם מישהו רואה בעצמו ליברל מפני שהאמונות והדעות הבולטות שלו מתאימות להגדרה זו, האמונה לחופש ושוויון, הוא רואה ומפרש את הדברים באור זה ונחשף יותר למקורות מידע מתאימים, וכך נפתח עבורו מסלול שבו הוא מתקדם.
דוגמה אחרת: בארצות הברית של שנות השישים או השבעים של המאה העשרים, אדם הגדיר את עצמו כקומוניסט, מפני שבתפיסתו הכללית ערך השוויון הנחה אותו. כמו כן, הוא חשב שהוא הולך עם הקדמה או עם רוח הזמן. ייתכן שהוא כיבד ושמר על כמה מסורות, אבל ההגדרת העצמית, כלומר לפי הכותרת הוא היה קומוניסט, ואולי דעותיו התחזקו, והוא אף היה פעיל בקבוצות הקומוניסטיות.
בדיון שלנו אנחנו בוחנים עמדות עקרוניות שהן חדישותיות או שמרניות. כלומר אנחנו נדון ונבחן את האמונה בחדישות או בקדמה לעומת האמונה בשמרנות, ונשקלל את היתרונות והחסרונות של שני הצדדים בהיבטים שונים.
א. קבוצות המאמינות בחדישות
הקבוצות המאמינות בחדישות הן הקבוצות שבדרך כלל אוהדות רעיונות חדשניים. חבריהן בדעה שיש להתקדם עם הזמן ולא לקפוא על השמרים, ולדידם העולם משתנה ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לשינויים ולרוח הזמן.
האמונה הבסיסית שמנחה את האנשים שבקבוצות החדישותיות הללו, היא שהקדמה או החדישות באות עם שינוי והתפתחות. האנושות מתקדמת ומתפתחת לעתיד טוב יותר, ולא רק בתחום הטכנולוגי והכלכלי אלא גם בתחום הערכי, המוסרי והחברתי.
זוהי ראייה כללית ואמונה בסיסית שלפיה החדשני יותר הוא גם טוב יותר או נכון יותר. לתפיסתם, החיים התקדמו מהעבר הרחוק של חיי פרא אל הקיים היום. בעולם שבו העבדות בוטלה, יש פחות מלחמות ויש דגש על שוויון, על קדושת החיים ועל התנגדות לאלימות. לטענות שקדושת החיים וההתנגדות לאלימות הן על חשבון חיים של אחרים שמצטיירים כאויבים, הם מוסיפים שהם שואפים למנוע אלימות על אדם באשר הוא ולא על קבוצה מסוימת, ומצהירים כי ההתנגדות לאלימות לא צריכה להיות תלויה במאן דהוא או בנסיבות כלשהן.
בהתמודדות עם המקרים ההיסטוריים שהרעיונות החדשניים היו הרי אסון בהם (רעיונות כמו נאציזם שגם היה חדשני לזמנו), הם טוענים כי במסגרת הראייה הכללית הזאת יכולות להיות סטיות או טעויות, אולם גם אם יש כאלה, הן יתוקנו לאחר מכן, ובסופו של דבר הכיוון ההתפתחותי יהיה חיובי אל עבר חיים מוסריים ושלום עולמי.
כמו בהגדרות קבוצתיות אחרות, רבים מהשאיפות של הקבוצות החדישותיות גם הן במישור ההצהרתי, הצהרות שבהן בעייתיות לא מעטה, והיא מובלטת כשהן עומדות במבחן המציאות. למשל אף על פי שהקבוצות החדישותיות מקדשות את חופש הביטוי הן נוקטות אמצעים שונים כדי לבטל את חופש הביטוי של אנשים או של קבוצות שלטענתן מאיימות עליהן. או למשל דורשים מגופים מסחריים שמנהלים את הרשתות החברתיות לצנזר ואף לחסום אנשים מסוימים, שלהבנת המבקשים דעותיהם מאיימות עליהם ועל החברה כולה. דוגמה בולטת היא חסימה ומניעה של חופש הביטוי של דונלד טראמפ, אף שכיהן כנשיא ארצות הברית. הנימוק לצדקת הפעולה הזו היה שטראמפ מזיק לכלל החברה ואף מסכן אותה. הם טענו שהם מגינים על עצמם מפני מה שבעיניהם מפיץ רוע. להבנת המצדדים בצעדים כאלה ניתן לומר כי אומנם אלה הפרת זכויות הפרט וחופש הביטוי, אבל במקרה הזה ובדומים לו ראוי לנקוט צעד כזה כדי למנוע אסון גדול, ולאחר מכן יתקנו את העיוות כי לא יהיה עוד צורך בו. אפשר לטעון מנגד שפעולות אלה התאפשרו בעיקר כי הן משרתות את האג'נדה הפוליטית של התובעים שהשתמשו בהן.
ב. הקבוצות השמרניות
לעומת הקבוצות המאמינות בחדישות, הקבוצות השמרניות בדעה שהמוסכמות והמסורות הן אוצר בלום של ידע שנצבר במהלך השנים. הקבוצות האלה כוללות בעיקר את הקבוצות בעלות עמדות דתיות וקבוצות שרוצות לשמור על מוסכמות, על מסורות ועל אמונות קיימות. בעיניהם, מסורות אלו התגבשו במשך דורות ככללי חיים, והן שומרות על סדר חברתי עדין, שאסור להפר אותו באבחת יד אחת.
לטענתם, נכון שגם המסורות של היום היו פעם חדשניות והעולם מתפתח, אבל לא צריך לקבל וליישם כל רעיון חדש שעולה על דעתו של מישהו. הרעיונות שהפכו למסורת כבר ניצחו רעיונות מתחרים, כולל רעיונות שעלו כל פעם כחדשים במשך דורות, והאמונה היא שהם ימשיכו לנצח גם את הרעיונות החדשים. הווה אומר הקבוצות השמרניות מאמינות שהן מנצחות במשך שנים ותומכיהן אוהדים אותן, גם אם הן מפסידות לפעמים. כמובן יכולות להיות סיבות נוספות להחזקה בדעות שמרניות, למשל בגלל השתרשות וקיבוע של אהדה שמקשה להיפרד מאותה דעה ולתמוך בדעה חדשה או לאהוד קבוצה חדשה או רעיון חדש. במילים אחרות, אפילו אם רואה האדם כי הקבוצה השמרנית שלו מפסידה או שערכיה כבר אינם כל כך רלוונטיים, הוא ימשיך לאחוז בדעות ובערכים המפסידים, מפני שהאהדה אליהם הסתעפה, הכתה שורשים ומקשה את נטישת הקבוצה התומכת בדעות וערכים אלה.
במישורים רבים הקבוצות השמרניות דומות לקבוצות החדישותיות. הקבוצות השמרניות אף הן מצהירות על ערכים בסיסיים כמו ערך החיים, חופש, שוויון ועוד. הן אף טוענות שהן שואפות לחיים מוסריים ולשלום עולמי, ויכולות להצביע על מקורות שונים, גם דתיים, שמצהירים על כך. ההבדל העיקרי בין שתי הקבוצות הוא שקבוצות שמרניות מאמינות שהערכים והמוסר לא מתפתחים במקביל לטכנולוגיה ולמדע.
בבואנו לבחון את העמדות המוסריות של הקבוצות השמרניות אל מול העמדות החדישותיות, נתקשה למצוא קריטריון שיכול לקבוע מה מהן נכון ואפילו מה יותר נכון.
כל אחד מאמין שהוא צודק ורעיונותיו נכונים מאלה של אחרים. לשם כך אנו נדרשים לבחון אם קריטריונים שלפיהם אפשר לקבוע מה נכון בטכנולוגיה ובמדע, יכולים לשמש אותנו גם בתחומי חברה וגם בערכים.
המשך הפרק זמין לקריאה בספר המלא
