פעם בחודש הוא מביא אותה לחדר הזה, משלם לה בשביל לזיין אותה ושתצלם אותו גומר במצלמת הפולרואיד הישנה. התדירות של הזיונים האלה נקבעת לפי היכולת שלו להרשות לעצמו לשלם, ועל מנת להמשיך לספר לעצמו שהוא חופשי הוא דבק רק בעבודות מזדמנות, סבלות, ניקיון, גינון, הובלה, פינוי דירות. אנשים צוברים דברים שהוא מנסה להיפטר מהם: שאיפות, תקוות, ציפיות. פעם העביר קיץ שלם בחפירות באדמה מבלי לשאול לשם מה.


בפעם הראשונה זה נראה לה משונה. הכול כבר ביקשו ממני, אמרה לו, כזה עוד לא היה לי, הכול רצו ממני, שאלבש תחפושות של אחות, של ילדת בית ספר, שאמצוץ, אלקק בהונות, שאעשה קולות של חיות. אבל לצלם פרצוף של מישהו גומר? כזה עוד לא היה לי, היא אומרת, רוכסת את החזיה ומונה את השטרות.