בשני הספרונים האחרונים עסקנו בדברים מופלאים שפסיכדלים יכולים לעשות; לטפל במכאובים נפשיים, לעורר חוויות רוחניות עמוקות, להגדיל את תחושת המשמעות בחיים, ועוד ועוד. אבל כמו לכל דבר בעולם, גם לפסיכדלים יש צד אפל. לפני שנכנס לשם, אנחנו חייבים להתייחס למיתוס המפורסם ביותר על פסיכדלים. ככל הנראה שמעתם מתישהו את הסיפור על הבחור שעשה פטריות בהודו ומאז הוא חושב שהוא דולפין. התרבות הפופולרית מלאה בסיפורים על אנשים שהשתגעו בעקבות שימוש בפסיכדלים, אבל האם זה סיכון אמיתי או רק מיתוס?


בסוף שנת 2024 פורסמה הסקירה המדעית הגדולה ביותר שניסתה לענות על השאלה הזו. בסקירה זו נבדקו כ-140 מחקרים שונים שנעשו בעבר על הקשר שבין שימוש בפסיכדלים להתפרצות של פסיכוזה, ונמצא שאחוז הסובלים מהתפרצות פסיכוטית בקרב משתמשים בפסיכדליה אינו גבוה יותר מאחוזם באוכלוסייה הכללית. או בפשטות - אנשים שמשתמשים בפסיכדלים לא נמצאים בסיכון גבוה יותר להשתגע מאשר אנשים שלא משתמשים בהם. ובכל זאת, לפסיכדלים יש צד אפל, ויכולות להיות השלכות שליליות ולא נעימות לשימוש בהם. בעמודים הקרובים נעבור יחד דרך כמה תחנות היסטוריות, שבהן נפגוש את הצד האפל של הפסיכדלים, ובסוף נכיר מחקר שמנסה לענות על השאלה מה באמת יכול לקרות בעקבות שימוש בפסיכדלים.