“אתחיל במילים שהדהדו לי בראש לאורך כל זמן קריאתי בספר שנת שירות של בת שבע קודיש והם ללא שיפוטיות !
שתי מילים חזקות ועוצמתיות שלא נתנו לי מנוח עד שסיימתי לקרוא .

כי למעשה מה משמעות מילים אלו ?

ללא שיפוטיות הוא ביטוי שמטרתו להביע תמיכה , הבנה , וקבלתו של האחר , מבלי להעביר ביקורת או שיפוט על מעשיו, מחשבותיו או רגשותיו . כלומר : הכלה , ופתיחות כלפי האחר , תוך הכרה בזכותו לחוות את העולם מנקודת מבטו הייחודית .
ואיך הן מתקשרות ? הן כל כך רלוונטיות לסיפור מציאות חיינו ובפרט בספר של סיפור רגיש הנוגע בכל גווני קשת החברה הישראלית ללא שיפוטיות : מתנחלים , דתיים וחילונים .
בתשבע בחוכמה וברגישות וים של אנושיות מביאה מגזרים ונושאים פחות מדוברים ולעיתים אף מושתקים אל קדמת הבמה דרך הצצה אל מאחורי הקלעים של החינוך המיוחד , ופותחת צוהר מרתק לעולמן של בנות השירות.

בכתיבה ישירה ועומק רגשי דרך עיניים טובות ומלאות חמלה היא רוקמת ברוך את סיפורה של אפרת גרין מחנכת כיתת חינוך מיוחד בבית ספר אלונים . אישה מופנמת סגורה , חזקה ומאופקת באופיה.
היא נשואה למתן ולהם שלושה ילדים . הם מתגוררים בישוב ציונה ליד ירושלים .
בעקבות פיגוע ביישוב היא מאבדת את בעלה שמת בפיגוע .
המשפחה מתפרקת כאשר כל אחד מסתגר בעולמו . בנה הבכור יאיר שהיה קשור לאביו מתמרד ונוטש את הבית , ושני ילדיה מסתגרים בחדרם .
אפרת מתמודדת עם האבל והשכול ונעדרת מעבודתה בעקבות השבעה ומגיעה שירת הים בת שירות כגיבוי בכיתתה.
שירת הים צעירה שכולה שירה אור ושמחה . חסרת מעצורים וגבולות המסרבת להיפרד מהילדות היא מעניקה חיוניות בכיתה ברעיונותיה ורגישותה הבאים מאופיה .
בין השתיים המהוות שתי עולמות שונים ומנוגדים נרקמת מערכת יחסים בלתי צפויה ומפתיעה ...
בעוד שאפרת נחושה להחזיר את חייה וחיי משפחתה לתלם , היא מגלה סוד המתקשר לבעלה שבעתיד ישנה את חייה ... ובאותו זמן היא לא יודעת שלא רק היא יודעת מהו ....
מהו הסוד ? ומי עוד יודע עליו ? וכיצד ישפיע על עתידה ועתיד משפחתה ?

תגלו בספר שכולו חמלה ואהבת אדם אשר לעיתים היה לא קל לי לקרוא על ההתנהלויות של עובדים במערכת החינוך ובפרט בחינוך המיוחד אותם היטיבה בתשבע לתאר ברגישות יתרה שנגעה לליבי .
ספר עדין רגיש ומלא רגש , כתוב בפשטות ויחד עם זאת רהוט שוטף וקריא עד אשר לא הבחנתי בהיותו
ספר ביכורים . מומלץ!”