סוגיית היחסים בין המודיעין ובין הקברניט היא אחת המרתקות ביותר בתחום הביטחון הלאומי. מדובר ביחסים בין גוף האוצר בתוכו ידע ויכולת מקצועית לנתח מידע ולהעריכו, ולפיכך מרכז בידיו עוצמה והשפעה גדולה, לבין המנהיג הפוליטי, האמור לקבל החלטות ולגבש מדיניות גם על בסיס המידע המועבר אליו מגופי מודיעין.
עשרה מתוך 34 ראשי ארגוני המודיעין השונים שהיו למדינת ישראל סיימו את כהונתם טרם זמנם בשל תקלות וכשלים בעבודת המודיעין או בעקבות מסקנות של ועדות חקירה. מה הסיבות לכך? מה עומד בבסיס מכלול מערכת היחסים בין ראשי גופי המודיעין המרכזיים - אגף המודיעין של צה"ל, המוסד והשב"כ - לבין הקברניטים, ובראש ובראשונה ראש הממשלה? על שאלות אלו, ועל שאלות רבות אחרות הנוגעות למהות המודיעין, לתחומי עיסוקו ואחריותו, ובמיוחד לממדים השונים של יחסי הקברניט עם ארגוני המודיעין שלו ולאחריותם של ראשי המודיעין כלפי הממונים עליהם, משיב ספר זה.
הספר מנתח סוגיות אלו הן מנקודת מבטם של אנשי אקדמיה הבודקים את הצד התיאורטי של יחסי מודיעין-קברניטים, והן של אנשי המעשה - בכירים במודיעין - המבטאים את השקפתם האישית, המבוססת על נסיונם בתחום זה. אחד הקברניטים שניזונו מהמודיעין בתפקידיהם השונים מציג גם הוא את עמדתו על תרומת המודיעין ועל תפקידיו.
הספר רואה אור בסדרת הביטחון הלאומי של ספריית "האוניברסיטה המשודרת".
