גבר צעיר מגיע לפריז בראשית המאה העשרים, ומתגורר בחדר צנוע בפנסיון. הוא בודד, מיוסר ומבולבל, כשלפתע הוא שומע קולות מהוסים. עד מהרה הוא מגלה חור בקיר חדרו המאפשר לו הצצה אל החדר הסמוך. כאן מתחיל מסעו של הצעיר ברחבי הנפש האנושית, שעל גווניה הוא מתחקה בצפייתו האסורה בדיירים המתחלפים בחדר הסמוך: זוגות-זוגות, צעירים וזקנים, בראשית חייהם ועל ערש דוויי, אוהבים ושונאים, מלאי תשוקה ומנוכרים. הוא מתמכר למציצנות וכמעט שאינו יכול להתנתק מהמתרחש במרחק פסיעה ממנו, מעבר לקיר. לנגד עיניו נפרשים סיפוריהם של הזוגות המתחלפים, אך באופן מוזר הם מתמזגים אלה באלה, בהציגם מורכבויות שונות של נפש האדם.
הצפייה הכפייתית גובה ממנו מחיר כבד אך גם מביאה עמה התפכחות: כל הרגשות שאנו חווים, הוא מבין, עושים אותנו מי שאנו, והכול, היש והלא כלום, שוכן בתוכנו.
אנרי ברבוס (1873, צרפת – 1935, מוסקבה) – סופר, משורר, עיתונאי ואקטיביסט פוליטי. נודע בזכות סגנון כתיבתו הסימבוליסטי. ספרו הראשון ״האש״ שראה אור ב-1916 היווה השראה לכתיבתם של ארנסט המינגווי ואריך מריה רילקה. ברבוס הושפע רבות מהתנועה הקומוניסטית והיה אנטי פשיסט בדעותיו, דבר שבא לידי ביטוי בצורה מוחשית ביצירתו הספרותית. ברבוס אף היה חבר קרוב של אלברט איינשטיין.
אנרי ברבוס הלך לעולמו מדלקת ריאות במוסקבה ב-1935 במהלך כתיבת ביוגרפיה על סטלין. כ-500,000 אנשים השתתפו בהלווייתו שהתקיימה בבית הקברות פר לשז בפריז.