“אתחיל מהסוף להתחלה ואקדים ואומר שאחרי שקראתי את ספרו החמישי של ארז צדוק הייתי החוב זקוקה ורוצה מאוד להשלים בקריאה של ארבעת ספריו הקודמים שלא ידעתי עליהם .
כיוון שלארז יש כישרון ספרותי ברור ומובהק ללפות ולקרב לב של קורא בכתיבה רהוטה ושוטפת , בתיאורים הגורמים לחוות ולהנות הממחישה אותנטיות של אווירה בריחות קולות וטעמים, ובסיפור נוגע ומכמיר לב גם יחד שריתק אותי מתחילתו ועד סופו ובדרך גם השכלתי רבות מרומן היסטורי נפלא.
סיפור העלילה בתקופת שנות השלושים של המאה הקודמת ברובע היהודי בצנעא שבתימן עד לשנת 2022 בארץ ישראל . כאשר הסיפור מסופר בשני קולות של נעמי בין עבר להווה .

נעמי בת יחידה להוריה . אביה היה סוחר עורות . חיה משתנים כשקמה ליום בו היא מתיתמת מאמה .
אביה ללא כל הכנה מראש, מודיע לה במשפט מצמרר אותו לא שכחה עד יומה האחרון לחייה : " אמא שלך מתה ." ומצביע על גופתה המכוסה בסדין לבן וממשיך : "אבל לא תהיי לבד . עכשיו זאת האמא שלך . ומראה לה את האישה החדשה בחייו.
נעמי גדלה להיות נערה עצמאית ומרדנית . יחסיה עם אישתו של אביה לא היו אוהדים ואהובים .
הימים הם ימים לא קלים לפרנסה ואביה נקלע לחובות בעסק . הוא מקבל הצעה מבעל החוב לתשלום ומחיקת חובותיו , בכך שימסור לו את בתו אהובתו נעמי לכלה של בנו והיא תוכל להצטרף יחד עם כל משפחתו במסעם לארץ ישראל , רק מה שהוא לא יודע שנעמי מקשיבה בסתר לשיחה ...
ברגשות מעורבים ובלב כבד , הוא נעתר לבקשה ונעמי נפרדת מאביה וממשפחתה שהקים .
נעמי יוצאת למסע מטלטל אל הלא נודע עם אנשים זרים שהופכים למשפחתה החדשה , בדרך חייה נעים בין תקווה לייאוש, ובין חיים למוות כמה פעמים , ובין אופטימיות ורגעי אושר לצד טרגדיות הגורל הקשות מנשוא אותם ארז מיטיב לתאר ולרגש , כאשר ארז מתבל בהיסטוריה מעמיקה ומרתקת בכתיבה אמינה שניכרת בה השקעה של למידה , על יהודת תימן ופרשת ילדי תימן המהווים מסמך מרתק וחשוב וחשף אותי להיסטוריה שלא ידעתי הרבה על קיומה ...
הייתי החוב המשמש כמוטיב עוצמתי וחזק של הספר הוא רומן היסטורי מעולה ! בו תגלו אם תקראו סיפור משפחתי מרתק ומסקרן , נוגע ללב ומפתיע עד סופו , תהנו מחווית קריאה של סיפור אבל באמת ! כזה רגיש, מרגש,
קולח וטוב !”