מִיתָה זֹאת אָמָּנוּת, כְּכָל דָּבָר אַחֵר. קיגן נוקס עוֹשׂה אֶת זֶה בְּצוּרָה טוֹבָה בְּיוֹתֵר.
קיגן בן התשע-עשרה מתכוון לחיות בביתו שבמדבר עד סוף ההיסטוריה. יש לו מספיק מה לקרוא, שלא לדבר על זהותו הסודית כ-א' יורק, משורר מסתורי שכבש בסערה את עולם הספרות. כשהסוכנת הספרותית שלו מזמינה את קיגן להתארח בביתה, הוא לא מצפה להישאר שם במשך זמן רב. הוא גם לא מצפה לפגוש את פרופסור ריוּ הירוטה.
ריו הירוטה, מרצה לספרות אנגלית, חוקר את הנושא החביב עליו: המשורר האניגמטי א' יורק. הירו לא מודע לכך שהנער הזועף שמגיע לשיעור שלו הוא יורק בכבודו עצמו – אבל הוא נמשך ליופיו של קיגן ולשכלו החריף.
הירו לא מתכוון להתחיל שום דבר, החיים עם פוסט טראומה קשים מספיק גם בלי להוסיף אדם שני למשוואה. אבל לקיגן יש רעיונות משלו, ולא הוא ולא הירו מסוגלים לעצור בעד עצמם. אולי, גם אהבה היא אמנות, כזו שהם יכולים ליצור ביחד, אם צלקות העבר ופצעי ההווה לא יפרידו ביניהם.
טריגרים: אונס (off screen), פגיעה עצמית, עינויים (off screen), נפילה בשבי (off screen).