אַתְּ עוֹלָה מִדּוֹרוֹתַיִךְ
זֵהָה וְשׁוֹנָה
מְקֻטֶּרֶת
מִתְרַפֶּקֶת.
אַהֲבָתִי מִתְפָּרֶקֶת
חֶלְקָהּ לוּט בַּעֲרָפֶל
אַחֵר בַּר כְּחַמָּה
קַרְנַיִם מִשְׁתַּבְּרוֹת לְצִבְעֵי צְבָעִים.
נְקֻדִּים נְקֻדִּים
אֲנִי אֲנִי
בְּרָכוֹת שׁוֹפְעוֹת
מֻבְרָכוֹת
מִשְּׁמֵי שָׁמַיִם.
מֶרְכָּבָה
אַרְמוֹן
כִּסֵּא
עַד יָם כָּחֹל יָרֹק מַשְׁחִיר
וְשֶׁמֶשׁ אֲדֻמָּה בָּאָה בּוֹ.
צמחתי בשני עולמות, עולמה של תורה, ועולם היצירה, השירה הספרות וההגות. אני כותב בשלוש סוגות – הגות, פרוזה ושירה. עבורי ההגות היא התרגום לעולם ההלכה - במיוחד למסורת הבריסקאית המושגית אליה אני מחובר. הפרוזה - לעולם האגדה, והשירה - לעולם הסוד. כך גם ספר שיריי זה, הוא ספר של סוד.
הד סערה הוא מסע פיוטי דרך נופי נפש וזיכרון. במרכזו עומדת ירושלים, עיר של חומות וקדושה, המשמשת רקע לשירי אהבה עזים ולהתמודדות עם שאלות של זהות ושייכות. הספר נע בין געגוע לנחמה, בין אובדן למציאה, בין קודש לחול. שירי האהבה בו מהדהדים את שיר השירים לצד מציאות עכשווית, והשפה משלבת מסורת עם חידוש. זהו ספר על כוחן המרפא של האהבה והשירה בתוך סערות החיים.