שיר אהבה נדיר ביופיו שהפך לסמל להתנגדות אוניברסלית לדיכוי ולמען חירות האדם. נקרא, נלמד ומצוטט בבתי ספר, מתורגם לשפות רבות ונקרא ברחבי העולם – "ליבֶּרטֶה", "חירות". יצירתו של המשורר הסוריאליסט פול אלואר הוא אולי השיר הצרפתי המפורסם ביותר במאה העשרים. נסיבות כתיבתו בפריז ב־1942, הפצתו בתנאים מחתרתיים גם ככרוז שהושלך מן האוויר ממפציצי חיל האוויר הבריטי בשמי צרפת הכבושה, וכן פרסומו הסְפּוֹרדי עד להכללתו הסופית בקובץ שיריו של מחברו אחרי הניצחון על גרמניה הנאצית, מאפשרים להבין את הסיבות לנצחיותו הייחודית. מצאנו לנכון להנגיש את השיר ואת הסיפור שמאחוריו לקוראי העברית במכוון בימים אלה שבהם מאיים על החירות משטר שמקצין והולך. משטר המבקש להפוך לרודני ולבטל את הדמוקרטיה – אלא אם יבלמו אותו שוחריה ואוהביה של החירות המוכנים להקריב למענה את היקר להם מכול. [ענת רנן, ראובן מירן]