הליווי הוא מסמך ספרותי מרתק המתאר את מערכת היחסים הנוצרת בין אדם הגוסס ממחלה סופנית לבין הקרובים אליו – החרדה האיומה מפני המוות של החולה עצמו ושל הסובבים אותו, היכן שאדם חולה הופך לגוף ותו לא - על אובדן הפרטיות והעלבון.
הליווי הוא עדותו הרגישה של רנה דה סקאטי לצידו של סופר וחבר קרוב שמת מאיידס, זמן קצר לפני הכנסת התרופות החדשות ששינו מקצה לקצה את פני המחלה והצילו ועדיין מצילות את הנשאים והחולים ממוות. אלה היו שנים אכזריות וקשות – בראש ובראשונה לחולים שידעו שגורלם הוא אחד ולמרות זאת, לעיתים קרובות מדי, לא זכו לתמיכה של משפחתם ושל חבריהם, אלא להיפך, הם נודו ולא אחת הואשמו כי הביאו את המחלה על עצמם בגלל אורחות חייהם. מתוסכלים לא פחות היו הצוותים הרפואיים שלא היה בידיהם די ידע להבנת המחלה על היבטיה החברתיים והנפשיים.
באומץ רב מתאר המחבר ברגישות ובחמלה את האמביוולנטיות במערכת היחסים בין המלווה לחולה וגם אל מול אנשי הצוות הרפואי. מתוך העדות האישית על אובדן חבר קרוב וסופר מוערך מציג רנה דה סקאטי שאלות אוניברסליות על הקרבה ומסירות, על תפיסת השונה ועל מקומה של הספרות - האם יש לה כלל כוח מרפא והאם אפשר באמצעותה ללוות אדם אל מותו.
הספר יצא לאור ב-1994, ובמהדורה המחודשת משנת 2022 התווספה אחרית דבר שכתב דה סקאטי, שמתייחס במרחק של 30 שנים מהאירועים שתוארו בספר, ועם הידע שנצבר על מחלת האיידס והטיפול בה על המשמעות של חברות אמת.