"יונה לבנה נחתה על אדן חלון בית החולים. היא התהלכה באיטיות על האבן הירושלמית וניקרה בעקשנות על הזכוכית. אף אחד לא הבחין בה והיא נהמה לה בשקט, חוזרת שוב ושוב על הנקישות."
אושרה היא בת שירות לאומי, נפגעת פעולות איבה, המשרתת בבית החולים הדסה בירושלים. היא הגיעה לירושלים כדי להתרחק מהזיכרונות ולא חשבה שתפגוש שם את עומרי, שמקניט אותה בכל הזדמנות.
דרור גילה להילה את העץ בגן סאקר. דפנה רוצה להציל את גורי מהוריו המתעללים. אורית רצתה בכל מאודה להתרחק מיהונתן אבל בכל פעם הוא מצא דרך חדשה לליבה.
בין נופי ירושלים, בג'ינס ועם ספל קפה של בוקר, נפרסות בספר אפיזודות מהחיים, של חוויות ורגשות בגובה העיניים. הדמויות בספר יוצאות למסע חיפוש אחר אמת אבסולוטית ומגלות שהאמת היא בעיניי המתבונן. הספר מציג את הפערים שבין הגלוי לנסתר, בין הנראה מעל לפני השטח לבין מה שעמוק בנפש.
תריסר הסיפורים שבספר מייצגים מקרים שיכולים לקרות לכל אחד ואחת, והם מסתיימים אולי קצת אחרת ממה שחשבנו.