בגיליון הזה כתבו בנות ובנים על הוריהם, והורים על צאצאיהם. זהו גיליון בין־דורי, שבו ירושות נתקבלו או נדחו, זוויות אפלות הוארו לרגע, תיבות פנדורה הציגו את תכולתן האסונית במלוא האימה, דמויות וקולות הועלו מן האבל ומן היתמות, דאגה ורעד קיבלו צורה, תוך כדי מלחמה, במרחב של פחד שאין ממנו מילוט. בין היתר נכללים בגיליון: שירי צוואה וזיכרון מאת נורית זרחי, שיר בת לאמהּ מאת יערה שחורי, שיר מעשייה על ילד שאיבד את אביו ביער מאת טל ניצן, פנייה אל ילדה בטקסט סיפורי מאת לאה איני, שיר כמיהה לגעת ביד האב המת מאת אלי אליהו ושיר שמוציא את הילדים מן הכלל מאת שולמית אפפל.

נוית בראל

נוית בראל, משוררת וחוקרת ספרות, נולדה באשקלון. שירים, מאמרים ותרגומים פרי עטה פורסמו במבחר רחב של כתבי עת (בהם: "מטעם", "הליקון" ו"מעין"), באנתולוגיות ובעיתונים.... המשך לקרוא

שם הספר
רושם - מחזור שירים
ממש
מחדש
הליקון 132: נקודת אי השקט - הליקון #132
הליקון 138 / אפשר היה להגיד: אני - הליקון #138