הדיכאון שלי הוא אולי גם גנטי (אמא), אבל אתה האירוע המכונן שלו. אתה הדלק שהניע אותו שנים. ואני כבר התגברתי עליך. אני לא כועס. אתה מה שאתה. הבנתי זאת מזמן. אין לי שום טענות. לא על החגורות. לא על המכות. לא על העונשים. לא על ההשפלות. לא על ההתעלמויות. ואתה יודע למה? בגלל היסוד הנפשי. זוכר שלמדתי סמסטר אחד משפטים? אז מדובר במושג מפתח במשפט הפלילי, המתאר מודעות של אדם לביצוע העבירה. היסוד הנפשי הוא מרכיב מפתח בהוכחת אשמה של חשוד. אם אי-אפשר להוכיח אותו, רוב הסיכויים שהחשוד יזוכה. יש אנשים שעושים עבירות ומעשים נוראיים בלי להיות מודעים לכך. אני לא חושב שעשית משהו רק כדי להזיק או לפגוע. מתוך רוע או פליליות. לכן אני סולח לך על הכול. אבל אתה בדיכאון? עד כאן. זה שלי.

היסוד הנפשי הוא מסמך ייחודי המכיל 127 פרגמנטים שנשזרים למסגרת אחת ומתנפצים שוב ושוב בדומה למערכת היחסים המעורערת שאותה הם מתארים.

בספרו השמיני מתאר עמיחי שלו בחדות בלתי מתפשרת את מערכת היחסים בין אב מנוכר ומרוכז בעצמו לבין בן שמנסה לשרוד למרות החסכים הרגשיים ומתעקש בהתמדה לחפש וליצור משמעות לחייו. זה סיפור על הישרדות ועל בדידות שאינה מתכלה גם כאשר האב נעשה נכה ומוחו עדיין צלול, והבן נדרש להיות חלק מהמערך הטיפולי, ובעיקר – נדרש להתקרב.

הרגשות העזים העולים מתוך הדפים מפיקים בסופו של דבר סיפור עוצמתי, בעל הומור ייחודי וחד־פעמי, על הצורך באהבה.

עמיחי שלו

נולד וגדל במזרח ראשון לציון. הוא בעל בי.איי בהיסטוריה וספרות כללית מאוניברסיטת תל אביב, ובוגר החוג לתסריטאות של קמרה אובסקורה. בשנים האחרונות ערך, כתב וניהל פרויקטים שונים באתר האינטרנט של ידיעות אחרונות (Ynet) ואף כתב במשך שנה במוסף התרבות של מעריב. כיום, הוא מתפרנס מאינטרנט, מ... המשך לקרוא

שם הספר
ימי הפופ
משפטי המחץ של הכדורגל האנגלי
ימי הפופ - מחודש
הנפשיים
ילדה גדולה