״אל תאבדי תקווה. אבל, חשוב מזה, אל תאבדי את עצמך.״
״את עצמי? למה את מתכוונת?״
״את עצמך, כן. את האמת שלך. אותך האמיתית. את. רק את יודעת באמת מה נכון לך.״
זה הקול שהעלה את גילי ממעמקי הייאוש. היא ניסתה שוב ושוב להביא ילד לעולם ונכנסה לסחרור ממנו היה כמעט בלתי אפשרי לצאת. מרופאה לרופא, מבתי חולים למרפאות, דרך גישות טבעיות ומוזרות, נעה בין רגשות אשם לחוסר ערך עצמי.
בעדינות ובחמלה, קוראים ונסחפים עם גילי כשהיא נשאבת למעמקי הכאב, שם היא מגלה את הכוח.
האירועים שמתרחשים בחיי הגיבורה נשזרים ברמזים בנגיעות בפוסט טראומה של בעלה. זהו סיפור שטומן בחובו תקווה, אופטימיות וכלים לריפוי.