זה התחיל כקרב מוחות. ביני: בחורה רגילה עם פה גדול, לבינו: הממזר הסקסי שהדבר הכי
גדול אצלו הוא... האגו.
חשבתי ששיחקתי אותה כששודרגתי למחלקה הראשונה בטיסה שלי ללונדון.
כלומר, עד שהוא התיישב לידי. גבריאל סקוט: חתיך כמו דוגמן, קר כמו קרח. שום דבר ואף אחד לא משפיע עליו. אף פעם. הוא נחשב לאגדה, המנהל של להקת הרוק הכי גדולה בעולם, ואידיוט שחצן שמסתכל עליי מלמעלה.
חשבתי שאעשה לו את המוות לאורך טיסה אחת ארוכה. לא ציפיתי לחבב אותו. לא ציפיתי לרצות אותו. אבל ההפתעה הכי גדולה? גם הוא רוצה אותי. רק לא כמו שציפיתי.
אם איענה להצעתו, אני עלולה להתאהב בגבר היחיד שאני לא מצליחה לעמוד בפניו. אבל אני מתפתה להסכים. כי ייתכן שהגבר האמיתי שמתחת לחליפות המושלמות ולחזות הקרירה הוא הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי. וייתכן מאוד שאני היחידה שיכולה להמס את הקרח סביב ליבו.
היכונו לקרב.