היהודים לא היו רק חדשנים. הם היו גם התגלמות עילאית של מצבו של האדם. נדמה כאילו כל הדילמות הבלתי-נמנעות של האדם מתגלמות בהם בצורה מוגברת וצלולה".
היסטוריה של היהודים היא יצירתו הכבירה של מחבר המפליא לקלוע לכדי שטף סיפורי נוהֵר אין-ספור חוטים של עובדות ומקורות. ועוד יותר מכך, היא יצירתו של אדם סקרן בעל יושרה רוחנית נדירה. פול ג'ונסון, בריטי קתולי, הבין שהמחקרים המקיפים בנושאי חתך שונים בקורות האנושות ביניהם חיבור עב כרס על תולדות הנצרות, לא יהיו שלמים בלי שיבין לעומק את קורות העם העומד בלב כל הדברים הללו, ובתשתית דתו-שלו בפרט; עם שאמונתו הדתית היא שעיצבה, הגדירה ושימרה אותו; עם-עולם, נרדף עד צוואר, המוסיף להטעין את האנושות במיטב ערכיה ומקנה לה רבים מן הנעלים בהישגיה.
"הספר", כותב ג'ונסון, "סיפק לי הזדמנות לבחון מחדש באופן אובייקטיבי, ולאור מחקר שמשתרע על פני כמעט 4,000 שנה, את השאלה העיקשת ביותר של האדם: מדוע אנחנו נמצאים על פני כדור הארץ? האם היסטוריה היא רק סדרה של אירועים שסכומם חסר משמעות?" זאת, שכן "שום עם לא היה נחוש יותר מן היהודים באמונתו שלהיסטוריה יש תכלית ולאנושות יש ייעוד. בשלב מוקדם מאוד של קיומם הקולקטיבי, הם האמינו שזיהו תבנית אלוהית בעבור המין האנושי, ושהחברה שלהם תשמש כניסוי הכלים שלה".
עט-הסופר הקולחת של ג'ונסון מגלגלת את הקוראים במיומנות בין האירועים ונקודות המבט, בין התובנה שממעוף הציפור לפרטיה של פרשייה היסטורית מכוננת זו או אחרת. בהנף אחד מתמשך הוא בוחן את המצב הפוליטי של היהודים ואת הזרמים הרוחניים שתססו בהם, את המציאות הכלכלית ואת אורחות החיים. נקודת מבטו חיצונית, אוהדת בבסיסה, ביקורתית לא-פעם; ובזה כוחה. מן הסיפור המחכים מגיע המחבר אל ההוקרה:
"אנו חבים ליהודים את רעיון השוויון בפני החוק, האלוהי והאנושי גם יחד; את קדושת החיים ואת כבוד האדם וגופו; את מצפונו של היחיד ולפיכך גם את הגאולה האישית; את המצפון הקולקטיבי ולפיכך גם את האחריות החברתית; את השלום כאידיאל מופשט ואת האהבה כבסיסו של הצדק, ופריטים רבים אחרים במערך הריהוט המוסרי הבסיסי של נפש האדם. ללא היהודים היה העולם הזה מקום ריק בהרבה".