בהתייחסות מעמיקה ואמיצה למורכבות של משפחה, אהבה וגילוי עצמי, מוציאה המשוררת ליבי לביא את ספר שיריה הראשון לאכול משמשים כתומים ביוני. נקודת המבט הייחודית, יחד עם יכולות הכתיבה של ליבי לביא, מטילות אור חדש וכואב על הנושאים האישיים והעמוקים ביותר, כמו נטישת אב, ילדות ללא אב ואימהות לצל ילדות כזו. בנוסף, בולטת בספר זה האהבה העמוקה של המשוררת לפלמנקו והאופן שבו הריקוד ממלא מקום פרשני בחייה.
"בליבו של אוסף השירים הזה ניצב מסע גולמי וכנה – תהליך של מעבר מפצע לריפוי עצמי, חקירה של מגוון הדרכים שבהן ניסיתי לתקן את פצעי העבר", משתפת לביא. כאמור, חלק משירי הספר לוכדים את מהות ריקוד הפלמנקו, צורת אומנות שמילאה תפקיד מרכזי בחייה של המשוררת, ושימשה עבורה ככלי להבעת רגשות בצורה פגיעה ועמוקה.
תובנותיה של לביא על אימהות ועל הקמת משפחה נשזרות בצורה הרמונית במרקם העדין של שיריה, ומציעים לקוראים הצצה למשמעותן של מערכות יחסים אלה בעיצוב זהות האישה. ספרה החדש "לאכול משמשים כתומים ביוני" מזמין את הקוראות והקוראים לעסוק בנושאים המהדהדים באופן אוניברסלי.