“ציון קיבלה החלטה משמעותית בנוגע לחייה, ועכשיו היא מדברת על כך עם דמויות שונות המקיפות אותה. חברה, רופאה, אחות, עוד אחות, אמא.
המשפחה שלה מאוד מיוחדת, משום שיש בה אחים מאומצים, אחים ביולוגיים, ועוד אחים מאומצים שהם גם אחים ביולוגיים. והסיפור לא כתוב בגוף ראשון או שלישי, אלא כשיחה, אבל רק צד ממנה. כאילו הקשבתם למישהו מדבר בטלפון ושמעתם רק את הצד שלו. קל להשלים את התמונה, וצורת הכתיבה הלא שגרתית יכולה לעצבן או לסקרן ולהגניב. בעיניי זה אמיץ לכתוב ככה.
באופן כללי זה ספר אמיץ בו יעל משאלי נוגעת גם בסוגיות רגישות בחברה הישראלית בכלל והדתית בפרט. נטיות מיניות, פוריות שלא במסגרת משפחה מסורתית, גילויים והסתרות בתוך המשפחה ומחוצה לה ולחלקים ממנה.
כאחות בכורה, כאמא, כסבתא בגיסה וכשומרת מצוות, קראתי בלי הפסקה, ונשארתי הלומת מחשבות. מומלץ רק למי שמספיק אמיץ כדי להתמודד עם החיים.”

“קודם כל, זה הספר הראשון של יעל משאלי שאני קוראת וממש נהניתי מהכתיבה הנהדרת. לפני שהתחלתי לקרוא בעצמי קראתי קצת ביקורות עליו פה ושם וכתבו עליו שזה ספר יוצא דופן, אפילו ראיתי שקטלגו אותו כ"ספר מתנה". קצת לא ידעתי למה לצפות ואיך לגשת אליו. אבל בשורה התחתונה: נהניתי! הוא מעולה!
הספר מביא לנו את הסיפור של ציון. ציון היא אישה בתחילת שנות ה 30 לחייה והיא החליטה להקפיא ביציות כי היא לא יודעת מתי ואם בכלל תרצה להכנס להריון. כל פרק בספר הוא שיחה של ציון עם אישה אחרת בחייה, כשאנחנו, הקוראים, שומעים רק את האישה ולא את ציון. אנחנו כמו מצותתים לשיחת טלפון ושומעים רק צד אחד. בסוף כל פרק כזה יש קצת גם על ציון ומעלליה. מתוך השיחות הללו אנחנו לומדים על ציון שהיא אחות צעירה מתוך עשרה ילדים, שהיא מתמחה בלשכתה של שופטת בכירה, שהיא גדלה בירושלים ועוד המון פרטים שמתחברים לכדי אישה אחת.
ועם כמה שאני אוהבת שיש עלילה מובנית וברורה (ושהסופר/ת לא מסתמכים רק על הכתיבה הטובה שלהם) דווקא כאן קורותיה של ציון הם ממש לא העיקר. הספר הזה הוא ספר על אמהות (בקובוץ/שורוק- אף פעם לא הייתי טובה בניקוד או בקיצור: motherhood). כל פרק מביא נקודת מבט אחרת על אמהות. יש כאן מעין דיון (חד צדדי) על מה זה בכלל. כל אמא מאושרת? כל אמא שמחה להיות אמא? יש אימהות שמתחרטות? יש שרוצות עוד? יש בספר קולות שבדרך כלל לא נשמעים בקול רם, בטח לא בחברה הישראלית שכל כך מעודדת ילודה. בסוף הסופרת כתבה בקצרה גם על החוויה האישית שלה.
אף אחת לא מקבלת תעודת ביטוח שהיא תהיה אמא נפלאה. אמהות זה תהליך למידה שלא נגמר אף פעם. גם אימהות הן בנות שגדלו עם אמא שהעבירה להן את הפחדים והאהבה והחרדות והחוכמה שלה. ואנחנו מנסות לבחור מה להעביר הלאה אבל לפעמים זה חזק מאיתנו, לטוב ולרע. במהלך כל הקריאה התרגשתי, פשוט התרגשתי. חשבתי על אמא שלי, ועל אמא של אמא שלי. ועל האמא שאני ועל האמא שאני מקווה להיות בשביל הבת שלי והאמא הנהדרת שהבת שלי תהיה בבוא הזמן. אמא וזהו.

זה ספר קצר ונהדר. והפעם, לשם שינוי, בכלל לא חיפשתי את העלילה (למרות שהיא היתה שם, מהווה סיפור מסגרת נחמד למשהו הרבה יותר גדול).

גם יצא שקראתי אותו קרוב מאוד ליום האם, אז בכלל היה מרגש :)”

“בכתיבה שוטפת מופלאה כיאה ליעל משאלי ה-סופרת בחסד עליון שאת רוב ספריה קראתי היא שבה ומפתיעה בספר אמא וזהו .
ספר רגיש מרגש ומעורר מחשבה בו מגוללת בכתיבה מבריקה בקונספט מונולוגים של נשים חשופים ואף כואבים הנקראים בשטף ומהדהדת את נושא האמהות , בחירות , ומה שביניהם .
ציון גיבורת הספר היא בחורה בת 30 , ילדה עשירית במשפחתה , אין לה זוגיות .
נמצאת בדילמה אישית האם היא בכלל רוצה להיות אמא או לא ולכן מחליטה לעשות טיפולי שימור פוריות .
היא יוצאת למסע של שיחות עם נשים מחייה שכל שיחה לעיתים מעיקה ויחד עם זאת מסקרנת כי טווה כביד האומן בסיפור של משפטים חכמים ואף תיאורים עמוקים מהחיים על אותה דמות שלעיתים מרגיזה ולעיתים שובת לב ובעיקר מזכירה לנו לא לשפוט אף אדם עד שנדע את סיפורו .....
ספר לאמהות בהווה ובעתיד , ואף לאלה המסוקרנות ....
ספר עמוק רגיש אנושי ויחודי במבנה שלו שהצליח לגעת בנימי נפשי בקריאה של תרפקות שהזכירה לי את געגועי העזים לאמי ז"ל .”