זיוּסוּדרָה היה מלך שוּמֶ‏רי בזמן השיטפון הגדול בנהר הפרת, שהתרחש ב-2,900 לפה"ס, ועל פי הטקסטים העתיקים, ניצל וקיבל "חיים ארוכים"... ב'בועה בקרקעית הים' הוא מספר כיצד עבר ארצות, יבשות ותרבויות וראה מאתיים דורות של בני אדם, לכאורה שונים אך דומים. כעת, כשחייו הארוכים מאוד מתקרבים לסופם, מחליט לכתוב את מה שלמד על בני האדם.
באמצעות מפגשיו בתקופות שונות, מבטא את תובנותיו ומראה כיצד הרעות החולות של המין האנושי -העוולות, המצוקה, הסבל, והמלחמות- אינם גזירת גורל, "טבע האדם" או "דרכו של עולם": כולם בידי הפרט! עליו מוטלת החובה לשחרר עצמו ממעגלי החשיבה, האמונה וההתנהגות לתוכם נולד מבלי שבחר בהם או ערער עליהם. זיוסודרה מתאר רגעים ממסע ארוך בזמן ובקילומטרים, אל מעמקי התודעה: ממעגלי החיים האינטימיים של הפרט ועד לחלקו -שאינו מודע לו- ביצירת הסבל, המצוקה והקונפליקט בעולם.
הגיבור לוקח את הקוראים למסע מרתק, מטלטל וגם אופטימי: לא הכל אבוד וניתן להתחיל לייצר מציאות שונה ושפויה, היום! מבחינתו, זו חובתו של כל אדם במאה ה-21.
בעידן של שינויים מואצים ומהפכות תודעה, בועה בקרקעית הים הוא שעון מעורר ומערער שעוצמתו במציאותיות שלו: תוך היצמדות לעובדות ולאירועים היסטוריים ועכשויים, הוא מאתגר את הקוראים בכל עמוד וללא פשרות. אך הירידה למעמקי הסבל והקונפליקט הינה לצורך עליה גדולה ונחוצה שהגיע זמנה.