יוצאים בחודש האביב
... כשהיה מגיע האביב היו המוני ישראל נוסעים לסדר פסח בקיבוץ. זה היה סדר צפוף וישראלי. בשעות קשות אפשר היה להיות יחד, לשיר, לקרוא, למגן ולרקוד. המקהלה שרה שירי מסורת ציונית.
הטקסט והציור בכו על השואה. המסורת התנכ"ית והציונית היתה ביטוי לדור ראשון של יוצאי מצרים, דור מקים חברה, חותר למדינה ומבקש תיקון.
בין 800 ל-1000 הגדות הודפסו בקיבוצים ובתנועות הנוער במשך שלושים שנה. זה כחמישית מכל הגדות הפסח שהודפסו בעם היהודי מסוף המאה החמש עשרה ועד שנות השישים של המאה העשרים. אוצר גדול ובו ביטוי רגשי, ידע היסטורי, מסורת ואמנות. יחד עם ציורי הקיר, התיאטרון, המוסיקה והריקוד הם יצרו מרקם שלם.
האלבום משקף זאת בדפים האותנטיים של ההגדות. העורכים מוקי צור ויובל דניאלי בחרו וליוו את התמונות בהסברים. נעמי מורג עיצבה את האלבום.
דווקא בימים אלה אנו עדים לכך שהגדות חדשות החלו לצמוח, כתובות במחשב ומשוכפלות. הן מעידות כי הגדות הפסח הקיבוציות אינן רק געגוע אל עבר חלוצי אלא ביטוי לצורך להמשיך לעצב את החברה הישראלית, מועדיה ותרבותה.

שם הספר
את אינך בודדה במרום - מכתבים מא.ד. גורדון ואליו
אהבה תכסה - פגישה עם א.מ.סלוצקין
התשמע קולי
אביב מוקדם
על שפת אגם סואן - בנציון וחיה ישראלי