מוקי צור, ההולך בעקבות ראשונים ועמל לגלות את צפונותיה של העליה השניה, החל לראיין את אליעזר משה סלוצקין - מראשוני דגניה, כנרת ועין חרוד - לצורך המחקר ההיסטורי, אך עד מהרה גילה מולו אדם שסיפר את עצמו בעצב ובחיוך. במשך שנים התמידו להיפגש - סלוצקין סיפור סיפורים, שב וסיפר, ובכל פעם חשף רובד נוסף - עד פגישתם האחרונה, שבה סגר באופן מופלא את מעגל סיפוריו. היה זה ערב יום הולדתו המאה. בן מאה שנים וכמה ימים נפטר סלוצקין, וערב מותו הצהיר "את החשבון עם המוות טרם סיימתי". עם מותו נפתח ארכיונו ופרקים מעזבונו שולבו כאן באותו שיח מיוחד המגשר בין תקופות ואנשים, בין זיקנה לילדות, בין אהבה לאסון.

שם הספר
את אינך בודדה במרום - מכתבים מא.ד. גורדון ואליו
התשמע קולי
אביב מוקדם
על שפת אגם סואן - בנציון וחיה ישראלי