אביב מוקדם...ואחרון. אביבו של עלם ממשפחה יהודית מתבוללת בדרום - רוסיה, משורר שבנפשו כמיהה בלתי מרווה לטוב וליופי בחיים, שהגיע לארץ ישראל בתקופת העליה השניה (1910) והוא חולם. רומנטיקן ללא - תקנה, המחפש זיקת - מישרין עם בני - אדם היה צבי שץ: ועם זאת לוהט ביצר ההגשמה וחותר ל"תיקון" החיים והחברה. ראשון להוגי הקבוצה הקטנה "האינטימית" ואחד מיוצרי הקבוצה. מוקי צור, חבר עין - גב, משרטט את דמותו של צבי שץ כפי שהיא עולה ממכתביו, רשומותיו, סיפוריו ושיריו: ולצידו את דמות רעייתו רבקה לבית יצקר - אשה אצילה, התובעת הרבה מעצמה ומזולתה, כמהה ליופי, ומשלמת על כך מחיר כבד. רבות מן התעודות מתפרסמות כאן לראשונה, והן מעידות על מתח ההאבקות בנפשו של שץ בין הצורך האישי העמוק ביצירה אמנותית ובין התביעה לחיי עבודה ואחריות חברתיתי. מעטות היו כל שנותיו בארץ (1910 - 1921) תחילה כפועל ולאחר מכן כחיל מתנדב בגדוד העברי (הגדוד ה - 40): ומעטות מהן השנים שבהן הגיע ליכולת יצירה בעברית, ובהן כתב את סיפוריו "בלא ניב" ו"בתיה", את קומץ שיריו ואת רשימותיו. בפרוץ המאורעות באחד במאי 1921 נזעק צבי להצלת קרובי משפחתו וכמה מחבריו שהיו מנותקים בבית מבודד בין ערבים, באבו - כביר, פרברה של יפו. ועימם - עם האב יצקר ובנו, עם צבי יוגיג ויוסף לואידור ועם יוסף חיים ברנר נרצח.

שם הספר
את אינך בודדה במרום - מכתבים מא.ד. גורדון ואליו
אהבה תכסה - פגישה עם א.מ.סלוצקין
התשמע קולי
על שפת אגם סואן - בנציון וחיה ישראלי