מקריות איננה מתפענחת בקלות, חמקמקותה היא מן המפורסמות, צורותיה רבות. היא ארוגה במרקם ההוויה, בשגרה, במעגלי החיים ובמאורעות קיצון. היא מה שהופך את העולם לחדש, למפתיע, לבלתי-צפוי. לפעמים היא טובה אלינו ולפעמים רעה, ואולי איננה מתייחסת אלינו כלל, ולחינם נבקש את קרבתה או עצתה. מקריות היא תמה אוניברסלית שבה עוסקים כל כתבי הקודש והספרויות, היא מושג מרכזי שבו מתחבטים פילוסופים מתחילת המחשבה עד ימינו. האדם הצליח לביית אותה חלקית ולרתום אותה לשימושים שונים ומגוונים. בהתחלה עשה זאת באמצעות הגרלות דתיות ומשחקיות, ובהמשך גייס לעזרו את המדע והמתמטיקה. אבל מקריות הייתה ונותרה אניגמה בממד החומר, המחשבה, הפסיכולוגיה והאסתטיקה.
ספרו של אייל דותן צולל אל תוך הספרייה הענקית של טקסטים העוסקים במקריות ודולה משם 13 סיפורים, עיונים פילוסופיים ופסיכואנליטיים. כל אחד מהם מציע תפיסה ייחודית של מקריות ונעזר בה כדי להבין בעיה מרכזית אחרת. יחד הם יוצרים חבורה מגוונת אשר טווח העניין שלה רחב ביותר. הספר בוחן, בין השאר, כיצד וולטר ואליס מונרו תופסים הזדמנויות והחמצות בחיים, ומה עומד בעיניהם מאחורי מזל טוב ומזל רע; כיצד פרויד ויונג רותמים צירופי מקרים לטיפול נפשי ובאיזה מחיר; מהי דרגת החופש הממשית שלנו לפי ספר יונה ובורחס; כיצד מקריות מעוררת באנדרה ברטון וסופי קאל השראה, ואילו משחקים רציניים הם משחקים איתה; מדוע לוקרטיוס האטומיסט ראה בה את הניצוץ שהעיר לחיים את היקום, על כל ישיו וברואיו.
בין גיבורי וגיבורות הספר נמצאים נביא, משרת, אחות פסיכיאטרית, מהמר, משורר, ספנים, הרפתקן, אמנית, פסיכואנליטיקאים, מרגל ואפילו המוות מחופש לאישה. הסיפורים שלהם הם גם הסיפורים שלנו; צירופי המקרים שהם פגשו מוכרים גם לנו. בשפה בהירה, נטולת ז'רגון אקדמי, מציע דותן פנורמה של התבוננויות. כל אחד מפרקי הספר הוא מקרה אוטונומי וניתן לקוראו בנפרד מהשאר, אבל יחד הם יוצרים קלסתר רב-פנים של תופעה חמקמקה זו.