חשבתי שראיתי אותך בתחנת דלק. הרגשתי שהלב יוצא ממקומו, אליך, לשבריר של שנייה, שהוא פועם בחוזקה ומחייה אותי, ואולי היו אלה פרפור חדרים וגסיסה. אבל זה לא אתה, זה רק הדמיון שמתעתע בי שוב, שמתלוצץ על חשבוני. חולשת רגליים.
אתה ואני מתקיימים ביקומים מקבילים, דרכים שאינן מצטלבות עוד.
אם הייתי כותבת אותך בספר הייתי יוצרת לנו סוף אחר.

דפנה שגיב מחליטה לחזור לצבא אחרי שמונה שנים באזרחות, רק שהפעם נקודת המבט שלה שונה לחלוטין.
עם ההתקרבות לגיל שלושים היא מתחילה לשאול שאלות קיומיות לגבי מקומה בזוגיות ובבית, לגבי אימהותה ותפקידה בעולם, ולתהות מדוע, אף־על־פי שבנתה לעצמה חיים לפי הספר, היא עדיין אינה מאושרת.

זהו ספרה החמישי של אסנת סבן, סופרת, משוררת וציירת. בין ספריה: רב־המכר "טוסקנה של הבינוניים", "מה אם נוותר" ו"רסיסים מודבקים".

אסנת סבן

אסנת סבן (ילידת 1978), אם חד הורית, טבעונית, קצינה פעילה במילואים, היא כותבת שיווקית, מנהלת תוכן ובעלת הבלוג "שלוש נקודות...". ספר השירה הראשון שלה הדרך שלי יצא לאור בהוצאת סער, 1997. טוסקנה של הבינוניים הוא רומן הביכורים שלה. https://m.facebook.com/Tuscanyotm/ אסנת כתבה רומן נוסף וארבעה ספרי... המשך לקרוא

שם הספר
טוסקנה של הבינוניים
רסיסים מודבקים
מה אם נוותר