“מתרגשת בכל פעם מחדש לקרוא ספרי ביכורים של סופרים ישראלים אך הפעם ההתרגשות היתה גדולה יותר
כי הספר עוסק בנושא חשוב ביותר שצריך להביא אותו לתודעה הציבורית והוא מחלת האפילפסיה .
בחמלה בעדינות ובהרבה אהבה כותבת עדי וקנין אבירם על נושא שהוא בבחינת טאבו וסטיגמה – האפילפסיה
היא מספרת את סיפורה של גבי חולת אפילפסיה אשר מנהלת את חייה לאורך שנות ילדותה בזהירות בצל התקפי האפילפסיה ופורטת מנימי נפשה את הקשיים והמגבלות הן שלה והן של בני משפחתה בצורה מרגשת שלא יותיר עין יבשה .
גבי חיה בפחד מהתקף להתקף הבא ומה שהיא אינה מגלה לכולם זה שלפני כל התקף יש לה אאורה מיוחדת
כמו חלום שמושך אותה למעלה לגן עדן עם רוחות ועצים וקולות היא מרגישה כל הזמן שהיא חייבת לחוות שוב את ההיפנוט של האאורה שיוצר מנגינה מיוחדת שמרימה אותה מעלה אל מקום שהיא לא בטוחה מהו , להרגיש את הקור החודר לה לעצמות , את המים המעוררים , ערפל המושך , היא תעשה הכל כדי לחוות את התשוקה הזאת , את החושים שמתעוררים ועושים לה חשק לחיות את החיים לעומק ....
היא מאמינה שכשהיא תמצא את המנגינה הזו בעלת הקסם המיוחד בה היא תשתנה ואפילו תתרפא ..
בעקבות כך היא מתחילה ללמוד לנגן ומנסה להיזכר במנגינה שאבדה בזכרונה במוחה בכל פעם מחדש
היא עוזבת הכל וטסה להודו הרחוקה למסע חיפוש האני העצמי שלה כדי להבין מה באמת חסר לה .
האם היא תצליח ? מה יקרה שם במסע ? האם תמצא את המנגינה אותה מחפשת ?
כל זאת ועוד תמצאו בספר הקסום והמרגש הזה המתאר חיים בצל המחלה , דילמות של חיות וזרימה מול היכנעות למחלה הכתוב בתיאורים מרשימים מפורטים מקסימים ובעלי משמעות שהכניסו אותי הקוראת ללב ההתרחשות עד אשר חייתי את האירועים הריחות והנופים והכל כתוב בשפה עשירה אז לכל המכורים לקריאה איכותית של ספר זה הספר .”