"בין אור לאור" הוא ספר שירה מטלטל ונוקב הפותח צוהר לתוך עולמן הפנימי וחייהן של ארבע דורות של אימהות. מערכות חיים שלמות של אירועים דרמטיים ויום יומיים משמשים בו בערבוביה. רגשות שמחלחלים ועוברים מאם לבת, מאם לבת, נמהלים בתוך מבוך הזמן והשנים שחולפות, אהבה, כעס, כאב, נידוי, היחס לגוף, בדידות, פרידה, געגועים, אשמה, ילדות, נעורים, זקנה, פחד, מחלה, חיים ומוות.
בעדינות פואטית מדויקת ישירה ומובנת לכל מתארת המשוררת את אמה, את חייה שתחילתם באירוע טראגי וקשה אותו נשאה כסוד כל חייה ועד למותה. מות האם הוא פרידה גם מעולם שלם שסופר שוב ושוב בסיפורים שעליהן חזרה האם, עולם שנגוז בלכתה. ושימש למשוררת מוליך ליצירה סוחפת הרוקמת את הקשר הדק והשביר בין חיים למוות. הקשר בין זיכרונות שצפים ורשמים שנרשמים בתודעה לבין המפגש עם המציאות.
הפחד מפרידה עם הידיעה שאימא באשר היא תמיד תתקיים ותשמר בנפש. האימהות שדרכו החיים נוצרים, תמיד נוכחות והן חרוטות בגוף, בנפש, ברוח ובנשמה. "לָקַח לִי זְמַן לְהָבִין שֶׁאֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְהַצִּילֵך / לָקַח לִי זְמַן לִרְאוֹת שֶׁלֹּא תִּתְבּוֹנְנִי בִּי / לָדַעַת שֶׁלֹּא נִפָּרֵד לְעוֹלָם..." (לקח לי זמן עמ' 39)
הבית עצמו בו מתחולל המפגש עם ההורים ועם בני המשפחה, נחווה כמקום של התהוות, בסוף נעזב ומתרוקן מיושביו, משמש כמראה ושיקוף לחיים עצמם שמתחילים ונגמרים, כאשר ההתרוקנות היא חדה וכואבת.
" שָׁנִים הַבַּיִת מְרֻקָּן מִיּוֹשְׁבָיו / שָׁנִים קִירוֹת הַבַּיִת נוֹטְפִים אֶת הַדָּמִים שֶׁהָיו / שָׁנִים אַבָּא אוֹחֵז בַּבַּיִת וּבַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹכְדִים אֶת טִרְפָּם כְּמוֹ קוּרֵי עַכָּבִישׁ..." ( הבית בתוכנית למד, עמ' 122).
ובשיר: "אחותי": "...הִיא תָּבוֹא / וְתִקַּח אוֹתִי / לַבַּיִת / שֶׁעִקְּבוֹת הַדָּם שֶׁלִּי / נִמְחֲקוּ מִקִּירוֹתָיו..."
"בין אור לאור" הוא ספרה השני של מיכל פרי. קדם לו ספר שירה וטקסטים "מגילות של כלום", שנכתב כחלק מתערוכה אותה הציגה מיכל ב2008 בבית האמנים בתל- אביב.
מיכל פרי היא משוררת ואמנית רב תחומית. אמא לשתי בנות ומתגוררת בתל-אביב. בוגרת מכון אבני לאמנות. סיימה שלוש שנות לימוד במחלקת כתיבה במנשר. רשומה ללימודי תואר שני במחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. שיריה פורסמו בבמות ספרותיות ובאנתולוגיות.